רוח גבית באזור הצבע

גבי צ’אצ’שוילי היה לאיש החזק של הפועל גליל עליון באזור הצבע. שמחים לארח אותו לראיון אליפות בפינת “ספורטאי החודש”.

שלושה שבועות חלפו מאז הזכייה של הפועל גליל עליון באליפות הליגה הלאומית. בעוד שיש שחקנים של הקבוצה שניצלו את התקופה האחרונה להנות קצת מהחופש ומהשלמת פערים, אצל הסנטר גבי צ’אצ’שוילי העונה התארכה עוד ועוד, זאת מאחר ועמד לרשותה של נבחרת ישראל לשלישיות, שאירחה את טורניר ליגת האומות 3X3, שאותה היא סיימה בהצלחה עם כרטיס לעליה לאליפות אירופה, שתיערך בפריז בחודש ספטמבר. גבי צ’אצ’שוילי (21.5) חזר העונה לשחק כדורסל, לאחר שהשתקם מפציעה ממושכת, שמנעה ממנו להחמיץ את העונה שקדמה לזו האחרונה. בקיץ שעבר גבי צ’אצ’שוילי הצטרף להפועל גליל עליון במטרה לחזור לאיתנו וכדי לתרום את חלקו להעפלה לליגת העל. גבי צ’אצ’שוילי היה האיש החזק של הפועל גליל עליון מתחת לסלים. בזמן ממשחק ממוצע של 22 דקות ו-40 שניות, העמיד ממוצע 7.9 – גם בנקודות וגם בליקוט ריבאונדים. עכשיו, כשהוא סוף סוף יכול לנוח מעונת כדורסל ארוכה ומתוקה במיוחד, זה הזמן לארח את גבי צ’אצ’שוילי לראיון אליפות בפינת “ספורטאי החודש”, זאת לאחר שבחודש נובמבר אירחנו את גבי צ’אצ’שוילי לראיון באותה פינה.

גבי, ברכות על ההישג הגדול. איך אתה מסכם את העונה הזו מהזווית שלך? 

“אני מגדיר אותה כטובה מאוד, עמדתי במטרות העיקריות שלי. שתי המטרות היו להישאר בריא ולעלות ליגה. אני שמח ששני הדברים קרו. זו הייתה עונה טובה ומוצלחת. התקדמתי מנטלית וביכולותיי הודות לתמיכה מחבריי לקבוצה ומהצוות המקצועי ומההנהלה המצוינת שלנו. אין ספק, שנה מיוחדת, אווירה מדהימה בפלייאוף, חגיגות אליפות, הרבה חוויות שאנצור לעד”.

הגעת לעונה הזו, אחרי תקופה ממושכת בלי כדורסל. איך התמודדת עם החשש מפציעות?

“גם בתחילת העונה וגם לקראת סיומה, האמנתי שעבדתי נכון מבחינה מנטלית. כבר במהלך השיקום אמרו לי שלפעמים יהיו את הפלאשים האלה שמדמים את הפציעה. בתחילת העונה היה פוזיישן או שניים, שהרגשתי מחסומים מלפעול, אבל זה עבר בשלב מוקדם של העונה.  בפלייאוף הרגשתי שאני נותן 300 אחוז, שלא נשאר בי כח – ועדיין נתתי מעצמי. החשש הזה עבר ושיחקתי כמו שאני יודע. שמח שזה עזר לקבוצה לעמוד במטרותיה. מאוד נהניתי מהעונה. למדתי הרבה מהצוות המקצועי בראשות ברק פלג. הרגשתי שמכבדים אותי ואת הדעה שלי, שנותנים לי מקום. שמח שעשיתי את ההחלטה להצטרף לגליל”.

איך אתה מסביר את ההבדלים התהומיים ביכולת שהצגתם בסדרת חצי הגמר מול עפולה, במשחקי החוץ ובמשחקי הבית?

“ההבדלים היו קודם כל באווירה. בעפולה הם נהנו מאווירה ביתית וכשהם באו אלינו הם נתקלו באווירה מטורפת שהייתה בצד שלנו. הרגשנו שהאנרגיות של הקהל דוחפות אותנו המון. זה גרם לנו להתאמץ יותר ולהיות עם אנרגיה. בעפולה היינו פחות אנרגטיים ומרוכזים. אין ספק, שיש גם אלמנט של מזל, היה לנו מזל במשחק האחרון שבדקות האחרונות ניסיונות קליעות העונשין שלהם שלא הצליחו, ידענו לקטוע עצירות של דקות ללא קליעות. המזל הולך עם הטובים ולבסוף הגענו ליעד, כי היינו רואים לתואר”.

איך עברו עליך הדקות האחרונות של המשחק האחרון מול עפולה?

“אני לא זוכר הרבה, אבל כן זוכר שהייתה רגיעה מסוימת. הסתכלתי על המאמן והחבר’ה והרגשתי רוגע. יש לחץ של מעמד וסיטואציה, אבל קיבלתי הרבה ביטחון ורוגע מהאנרגיות של כולם. הקו המנחה שלנו העונה היה לעשות את מה שתלוי בנו הכי טוב. מה שהיה תלוי בי היה להיות מרוכז במשימות שלי בהתקפה ובהגנה. בזה התמקדתי ולא במחשבות על כל מיני תרחישים”.

קבוצות כדורסל רבות מתפזרות יום אחרי סיום העונה. למעט הזרים, אתם בחרתם להישאר עוד למעלה משבוע בגליל, כדי לחגוג מדי יום בבתי הספר – לא במועדוני לילה ולא במסיבות כלשהן. לא התגעגעתם לבית?

“קודם כל, הגליל זה בית. הרגיש גם לשחקנים וגם למועדון ולצוות, שאין יותר טבעי מלעשות סיבובי אליפות בבתי ספר ולחגוג עם האוהדים הצעירים שלנו – אלה שבאים לתמוך מהיציע ומביאים איתם משפחה וחברים, חלקם הם חבר’ה שמשחקים במחלקת הנוער ובעתיד אולי ירכיבו גם את הקבוצה הבוגרת. הילדים האלה זו הליבה של המועדון הזה. הרגיש לנו הכי טבעי להישאר. אלון ספיר, לידור בן דוד ועומר טל כבר השתקעו עם דירות וחברות. רואים את החיים שלהם בגליל. הם ממש אוהבים את המקום. יהל פלג ואני גרנו בקיבוץ עמיר, מהר הרגשנו חלק מהמקום. היה לנו חדר הלבשה כל כך חזק ומיוחד, שעבורנו זה היה טריגר מצוין להמשיך עוד כמה ימים יחד”.

אצלך העונה המשיכה גם לטורניר 3X3. איך החוויה הזו עברה עליך – ממקום של נטל או הנאה?

“פעם ראשונה שהשתתפתי בטורניר שלישיות. זה היה קשה אחרי עונה ארוכה, אבל נהניתי מכל רגע. כשפיני גרשון וערן עטיה פנו אלי להצטרף לנבחרת, לא חשבתי פעמיים. זה כבוד גדול לייצג את המדינה. הפורמט של 3X3 הוא כדורסל משוחרר ומהנה. שיחקתי לצד חבר’ה מאוד טובים כמו גיא פלטין, רז נסים כהן ושמואל מלכוב. היינו למעלה משבוע וחצי יחד,  נהניתי לעבוד עם אילן קובלסקי. המשחקים נערכו בנמל ת”א, אווירה מצוינת, עם הרבה תמיכה של הקהל”.

בספטמבר תהיה חלק מהנבחרת הזו?

“עוד מוקדם לדעת. ספטמבר זו תקופה של אימונים בקבוצות וזה יותר מורכב להתחייב לזה, אבל ניתן לזמן לעשות את שלו”.

בעונה הבאה היכן נראה אותך?

“אני מקווה להישאר כאן. התחברתי מאוד למקום, מרגיש כאן בבית, מרגיש שאנחנו יכולים לעשות דברים יפים ביחד. לטנגו צריך שניים”.