מה אומר דו”ח מבקר המדינה, על גישת המדינה לפיתוח כלכלי בצפון?. על כך בכתבה הבאה.
בינואר 2017 התקבלה החלטת הממשלה 2262, “פיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה”, שבה הממשלה החליטה להפעיל תוכנית רב-שנתית לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה.
בתוכנית שמונה פרקים: כללי, פיתוח כלכלי, חינוך והשכלה גבוהה, פיתוח תשתיות תחבורה והגדלת הנגישות התחבורתית, מתן שירותים חברתיים וציבוריים, חיזוק השלטון המקומי, גיבוש צעדים אסטרטגיים לפיתוח כלכלי בטווח הבינוני ופיתוח כללי של העיר חיפה. היקף התוכנית עמד על כ-19.3 מיליארד ש”ח – מתוכם 17.3 מיליארד ש”ח הוקצו למחוז הצפון המשתרע מרמת הגולן והגליל העליון בצפון ועד בקעת בית שאן ורמות מנשה בדרום.
משרד מבקר המדינה בדק את תהליך קבלת החלטת הממשלה 2262 ואת יישומה בתחומי הכלכלה, התיירות, האנרגיה, החינוך, הבריאות והתחבורה. הביקורת נעשתה ברשות לפיתוח הגליל, במשרד הכלכלה והתעשייה, במשרדי האוצר, התיירות, הבריאות והאנרגיה, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, בקרן הקיימת לישראל, בחברת נתיבי ישראל ובמשרד הביטחון.
במהלך השבוע התפרסם דו”ח מבקר המדינה על תחומים שונים בצפון הארץ. על מנת לא להלאות אתכם בדו”ח ארוך, מצאנו לנכון לפרוט את הדו”ח לסדרת כתבות ע”פ תחומים שונים. בכתבה זו הבאנו את הנקודות הנוגעות לתחום הפיתוח הכלכלי והתשתיות.
משיכת תעשייה עתירת ידע – בהחלטת הממשלה 2262 נקבע כי על משרד הכלכלה לפעול במחוז הצפון בין היתר בתחומים האלה: משיכת תעשייה עתירת ידע ויצירת מקומות תעסוקה, הגדלת פריון העבודה, קידום תעשייה תחרותית ומתקדמת, משיכת השקעות ויזמים, חיזוק עסקים קטנים ובינוניים ופיתוח אזורי תעשייה. בעקבות החלטת הממשלה 2262 שונתה הוראת מנכ”ל משרד הכלכלה 4.18 . בהחלטה צוין כי השינוי והתקציב לטובת הוראת מנכ”ל משרד הכלכלה 4.18 נועדו לעודד מעבר חברות תעשייה עתירת ידע למחוז הצפון. על אף ההעדפה שניתנה בהוראה למחוז הצפון עולה מנתוני משרד הכלכלה כי בשנים 2017 – 2018 שמונה חברות זכו לסיוע, 74% מהתקציב בסך 90 מיליון ש”ח שנקבע בהחלטת הממשלה נוצלו, ובפועל אף חברה לא עברה למחוז הצפון בעקבות השינויים בהוראה; נמצא כי השינויים שנעשו בהוראת מנכ”ל 4.18 לא תרמו למעבר חברות למחוז הצפון, ובכללן חברות תעשייה עתירת ידע.
יצירת מקומות עבודה נוספים – בעקבות החלטת הממשלה 2262 שונתה הוראת מנכ”ל משרד הכלכלה 4.17 כך שבשנים 2017 – 2018 הוסף מסלול סיוע חדש (מסלול ה’) – “סיוע לקליטת עובדים נוספים ברשויות פריפריאליות 1 – 4 במחוז הצפון”, המסלול נועד ליצירת מקומות תעסוקה איכותיים בענפים המתאפיינים בשכר גבוה. עלה כי בשנים 2017 ו-2018 שתי חברות קיבלו סיוע במסלול הייעודי למחוז הצפון, ונוספו 20 משרות במחוז הצפון במסלול זה (זאת למול 33 חברות מהצפון שזכו לסיוע במסלולי הסיוע האחרים שפורסמו בשנים אלה). משכך, המסלול הייעודי לא השיג את המטרה הנוגעת ליצירת תעסוקה איכותית ובשכר גבוה.
הסיוע לעסקים בצפון – עלה כי בשנים 2017 ו-2018 פחת סך הסיוע לעסקים ממחוז הצפון על פי הוראת מנכ”ל משרד הכלכלה 4.17 (מכ- 50 מיליון ש”ח בשנת 2016 לכ-9 מיליון ש”ח בשנת 2018), ואף הוגשו פחות בקשות לעומת השנים 2014 – 2016; מגמת הירידה נמשכה גם בשנת 2019 והסיוע בשנה זה עמד על כ-6 מיליון ש”ח. משכך, השינויים לא הובילו להגברת הביקוש לסיוע.
תוכנית סיוע לעסקים קטנים ובינוניים – בינואר 2017 החל משרד הכלכלה לגבש את התוכנית להעלאת הפריון בעסקים קטנים ובינוניים תוך שילוב מנגנון הערכה ומדידה (בדרך של הקצאה אקראית לחלק מהמבקשים). עלה כי הגם שהחלטת הממשלה 2262 פורסמה ב-8.1.17 התוכנית לעסקים קטנים ובינוניים פורסמה ב-21.12.17, מנגנון ההקצאה האקראית שנקבע בתכנית זו הפחית את היקף המימוש התקציבי בתכנית. הניצול התקציבי של תוכנית זו עמד על 10 מיליון ש”ח מתוך 30 מיליון ש”ח שהוקצו ולא נעשה שימוש בנתוני ההקצאה האקראית לצורך מחקר.
משיכת השקעות ויזמים למחוז הצפון – בהחלטה 2262 נקבע כי הרשפ”ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות במשרד הכלכלה) תפעל לשיווק מחוז הצפון כיעד אטרקטיבי להשקעות, תוך איתור חסמים ליזמים ומתן המלצות להסרתם. נמצא כי הרשפ”ת פועלת למשיכת משקיעים לישראל בראייה כוללת, אך אינה מבצעת שיווק ייעודי למחוז הצפון.
נתונים כלכליים במחוז הצפון לעומת שאר הארץ – נכון לשנת 2019 מחוז הצפון נשאר נמוך במדדים הכלכליים לעומת המחוזות האחרים ובמרבית המדדים השיפור שחל בו היה דומה לשיפור הממוצע בכל הארץ. לדוגמה, בשנת 2018, ההכנסה לנפש במחוז הצפון עמדה על 5,744 ש”ח לעומת ממוצע ארצי שעמד על 7,801 ש”ח ושיעור השינוי בה למול 2016 עמד במחוז הצפון על 10% לעומת 11% ממוצע ארצי. משכך, התוכנית לפיתוח הצפון והקצאת תקציבים במגוון תחומי הכלכלה בהתאם להחלטת הממשלה 2262 לא תרמה דיה לשיעור שיפור גבוה יותר בצפון מהממוצע הארצי בכלל המדדים.
שיתוף ציבור – מנתוני הנשאלים עלה כי ש-13% מהם עובדים מחוץ למחוז הצפון. 69% מהנשאלים משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק, ו-60% מהם העריכו כי שכרם נמוך לעומת שכר על עבודה דומה במחוזות אחרים.
