האור של מנור

“ספורטאי השבוע” שלנו הוא מנור שטרסברג – סבן, שלמרות היוולדו עם שיתוק מוחין, הספורט הוא חלק מרכזי בחייו.

מאת: אדם שוורץ

הרבה אתגרים ניצבים בפני עוסקים בספורט. עם האתגרים שעימם מתמודד “ספורטאי השבוע” שלנו, מנור שטרסברג – סבן, בן 25 בן קיבוץ אורטל, שמתגורר כרגע בתל אביב בדירת שותפים ועובד כמחסנאי בחנות בגדים, לאחר שסיים שנה שעברה קורס – הכוון תעסוקתי במכללת רופין. מנור שטרסברג – סבן נולד עם שיתוק מוחין CP. עיקר הפגיעה בצד ימין ביד וברגל. למרות זאת, הספורט הוא חלק מרכזי בחייו, ברמה מעוררת כבוד, הערצה והשראה. 

המאמן של מנור, דרור זיכרמן, מאמן כושר ובעלים של מועדון הכושר sparrow, לא חסך בשבחים לפועלו של מנור שטרסברג – סבן: “מנור בחור מדהים שהכרתי בשנה האחרונה, הוא ראה סרטון שלי ברשת מאמן בחור עם שיתוק מוחין והתקשר אליי, נפגשנו, דיברנו, החיבור בינינו היה מיידי והתחלנו לבנות תכנית אימון על מנת לשפר למנור את היכולות. אני מחובר מאוד לאימון בעלי מוגבלויות, אני עצמי נכה צהל, נפצעתי בצבא קשה ועברתי תהליך שיקום ארוך ואינטנסיבי. בנוסף לזה אני גם הלום קרב. אחד מהדברים שעזר לי בהתמודדות עם הפוסט טראומה שלי זה האימון, וכשראיתי כמה זה עוזר לי החלטתי לפתוח מקום משלי בו אעזור לאחרים בהתמודדות עם משברים וקשיים בחיים. המועדון מקבל את כולם ויש בו מקום מיוחד לבעלי מוגבלויות ונכים, מבחינתי כולם שווים וכל אחד יכול למצוא את מה שמחזק אותו ועושה לו טוב, אני כאן בשביל לעזור להגיע לזה”.

זיכרמן מספר על התהליכים שעובר מנור שטרסברג – סבן: “החלום שלו העיקרי היה לעשות מתח, יד ימין שלו חצי משותקת ולא ניתן לסגור אותה או לשים עליה משקל, אבל אמרתי למנור אנחנו נגיע לזה ונצליח בענק. מודה שהייתי סקפטי בהתחלה אבל הנחישות של מנור גרמה לי להמשיך ולרצות לאמן אותו יותר ולחזק אותו, כי מגיע לו בענק והוא בנאדם שמתעלה בענק על המגבלות שלו. בחור צעיר עם שיתוק מוחין, יד ורגל ימין שלא מתפקדות, כיום מתאמן אצלי לצד אנשים ללא מוגבלויות ונותן בראש, פשוטו כמשמעו. איש שכולו השראה וזו זכות ענקית עבורי שבחר בי לאמן אותו”.

עבודה מאומצת, שמביאה תוצאות. מנור שטרסברג- סבן ודרור זיכרמן



כעת, נעבור לראיון עם נדב שטרסברג – סבן:

האם עסקת בספורט בתור נער?

“בתור נער לא כל כך. רכבתי על אופניים, שחיתי ורכבתי על סוסים כתחביב”.

מה גרם לך להתחיל לעסוק בספורט בקביעות?

“ב-2017 התחלתי להתאמן בקבוצת הריצה בקיבוץ אורטל, בהובלתה של הילה כהן. לאט לאט הבנתי כמה אני מתחבר לזה – וששני אימונים בשבוע לא מספיקים לי בכלל. עם הזמן התחלתי להתאמן גם בבית. לפני תחילת האימונים שקלתי 100 ק”ג והיום אני שוקל 75 ק”ג!”

איך נראה שבוע ספורטיבי טיפוסי בגזרתך?

“אני מתאמן 3 פעמים בשבוע בחדר הכושר. כשעברתי לתל אביב שמעתי על חדר הכושר- Sparrow””- חדר כושר שמקבל את כולם, ששואף לשלב אנשים שסובלים מנכות בעולם הכושר. אני מתאמן כחלק מקבוצה של מתאמנים עם CP, ואני מתאמן בקבוצה הזו פעמיים בשבוע”.

עד כמה אתה מרגיש שהספורט עזר לך בהתמודדות עם הקשיים ביום יום?

“האימונים על צד ימין, מגרים את השרירים ואת העצבים בגוף ובכך מחזקים את הצד החלש בגוף. לדוגמא, לפני תחילת האימונים היה לי קשה להחזיק שקית ביד והדברים היו נופלים לי. היום אני מצליח להרים ולהשתמש ביד בצורה נוחה יותר ולהרים כמה שקיות ביד שמאל וגם ביד ימין”.

ספר לי על הרגע הכי משמעותי במהלך תקופת האימון שלך?

“להתאמן ולעשות מתח, באנ’גי ותרגילים נוספים- היה חלום שתמיד רציתי להגשים. לפני 4 חודשים שרק התחלתי להתאמן הייתי מרים משקולות במשקל 7-8 קילו והיום כבר מגיע ל40 ק”ג. דרור זיכרמן, המאמן שלי, עוזר לי להגשים את המטרות, לעבוד בצורה הנכונה ביותר ולא מוותר לי אף פעם”.

מה המטרות שלך לעתיד?

“המטרה העיקרית היא להמשיך לשפר את הצד החלש בגוף בעזרת האימונים, לשמור על שגרת הספורט שלי, לאחרונה הציעו לי לצאת לקורס מדריכי כושר ולחזור לאמן בחדר הכושר שבו אני מתאמן”.

מה המוטו שמניע אותך בחיים?

“אני חושב שאין דבר כזה אי אפשר, יש לא רוצה. אני חושב שהכול אפשרי, זה רק עניין של רצון, סבלנות, עקשנות ולשים מטרה. אם עושים את זה בצורה נכונה, בהדרגה ועם הבן אדם המתאים הכל אפשרי אבל זה תלוי בבן אדם עצמו, אם אני לא הייתי רוצה את זה לא הייתי מגיע לאן שהגעתי”.

לא נותן למגבלות לעצור אותו. מנור שטרסברג-סבן מרים משקולות