“ספורטאית החודש” שלנו היא שקד נשיא – כדורסלנית קבוצת נערות ב’ של הפועל גליל עליון, שזכתה באליפות מחוז צפון ותשחק בחודש הבא בטורניר על העליה לליגה הבכירה.
קבוצת הנערות של הפועל גליל עליון, שמודרכת ע”י מיכל אהרון, עושה חיל העונה בשתי גזרות: ברמה הקבוצתית היא הבטיחה את הזכייה באליפות מחוז צפון, תוך ששתיים משחקניות הקבוצה, אמה עובד ומיקה פלג – שתיהן מקיבוץ גדות, משתלבות במשחקיה של קבוצת הנשים בליגה הלאומית. שחקנית מרכזית בהצלחה של הקבוצה היא הקפטנית שקד נשיא, בת 16 ממושב שדה אליעזר, תלמידת תיכון עמק החולה במגמת כימיה וביולוגיה. שקד נשיא היא שחקנית מוכשרת, מחויבת ונחושה, שתורמת רבות לקבוצה ואנו שמחים לארח אותה לריאיון בפינת “ספורטאית החודש” שלנו.
שקד, איך את מסכמת את העונה עד כה?
“אני מסכמת את השנה כחוויה מדהימה. יצא לי לשחק עם חברות שלי ולהכיר בנות שלא הכרתי. בתור קפטנית החלטתי לקחת קצת יותר פיקוד משנה שעברה, הרחבתי אופקים והשתפרתי ביכולות האישיות שלי, הרגשתי קפיצת מדרגה גדולה ברמה האישית. ברמה הקבוצתית הרגשתי משפחה . היו רגעים טובים ורגעים שפחות טובים, אבל בסופו של יום כולן יודעות שזה המקום הבטוח שלהן – הקבוצה, המגרש והמשחק. השיא של העונה כמובן היה הזכייה באליפות, דבר שעבדנו כל כך קשה בשבילו. אני מרגישה גאה להיות מקבוצת הנערות”.
מה הביא אותך לכדורסל ומה משאיר אותך בענף?
“אני משחקת כדורסל מגיל 10. בכיתה ה׳ חברות שלי הזמינו אותי לבוא לאימון ניסיון בחוג כדורסל, שהן היו חלק ממנו, אחרי האימון ידעתי שהתאהבתי במשחק.ככל שהשנים עברו ככה השתפרתי יותר ויותר, סקרן אותי ללמוד מהלכים חדשים ולשפר את היכולות שלי בכל תחום שרק אפשר . עם העליה לחטיבת ביניים, הרגשתי שהכדורסל מעמיס עליי ועזבתי את הקבוצה החדשה שהצטרפתי אליה. מהר מאוד הבנתי את הטעות שלי, וחזרתי בכיתה ח’ לשחק. זה הרגיש טבעי, כאילו פה נועדתי להיות, וכך אני משחקת עד עכשיו”.
איך החיבור שלך עם השחקניות?
“החיבור עם הבנות נורא חזק. בתוך המגרש ומחוצה לו אנחנו משפחה. הן מכירות אותי הכי טוב, יודעות לקרוא אותי בלי שאצטרך לדבר. אפשר להבחין שיש בין כולנו כימיה. בזכות שיתוף הפעולה והתקשורת ביננו, האמונה שלנו אחת בשנייה, האכפתיות שלנו כלפי המשחק ואחת כלפי השניה, קשה לשבור אותנו. אנחנו נפגשות הרבה גם מחוץ לתחום הכדורסל, אוהבות להיפגש ולצחוק את הצחוקים שרק אנחנו נבין. אני מודה להפועל גליל עליון על הזכות לשחק פה, עם המשפחה שלי”.
מה מידת ההשפעה של מיכל על הצלחת הקבוצה?
“עצומה. מיכל היא הדבק שמחבר את כולנו. אני יודעת שכל הקבוצה יכולה לסמוך עליה והיא עלינו. היא מבינה אותנו. היא יודעת איך לדרבן אותנו וגם איך להרגיע אותנו. מיכל יודעת להציג חזית קשוחה אך גם להיות רגישה ומכילה. בפן האישי, אני עוזרת מאמנת של מיכל ואני רגילה להעביר איתה שעות מהיום שלי. היא נתנה לי המון עצות שילוו אותי קדימה . אני שמחה שזכיתי להכיר אותה ולהתאמן אצלה”.
ואת כקפטנית איך הדינמיקה שלך עם מיכל?
“מיכל תמיד הייתה שם בשבילי ברגעים הקשים. כשהתפרקתי, כשנשברתי, כשהרמתי ידיים, ובאותה נשימה היא הייתה הראשונה להרים לי כשהצלחתי. היא תמכה בי, ייעצה לי, הייתה אוזן קשבת ועדיין נשארה צנועה. היא ידעה גם לפרגן לי וגם לשמור אותי עם הראש על הקרעקע. מיכל עזרה לי לבנות את עצמי ולא הייתי אותו דבר בלעדיה. היא נותנת לי השראה בכך שמצליחה לנהל את לוח הזמנים שלה בצורה הכי טובה ויעילה שיש, היא הראתה לי כמה שאפשר עם כל העומס להצליח להגשים את עצמי ולהשתפר מרגעי המשבר. אני לוקחת ממנה את הקלילות שבה, את יכולות האימון שלה, את ראיית העולם שלה – ובעיקר את השמחה שהיא הייתה מכניסה לחדר”.
מה צפוי לקבוצה בהמשך הדרך?
“מאבקים קשים, הציפיה היא לנצח בפלייאוף ולעלות ליגה. זה יהיה מאתגר, אבל כולנו מוכנות לעבוד קשה בשביל זה .בנוסף, השחקניות הצעירות יותר, שיעלו בעונה הבאה לנערות ב’, יחוו מה זה ליגה גבוהה ואינטנסיבית יותר. אני יודעת שאני סומכת על הקבוצה בעיניים עצומות ואני מאמינה שכולן יתרמו את ה200% שלהן במטרה להגשים את החלום המשותף הזה שלנו”.
כקפטנית את בטח מרגישה אקסטרות של ציפיות. איך את מתמודדת עם זה?
“השאיפה המרכזית שלי היא להביא לידי ביטויי את היכולות שלי בכדורסל גם בתחומים אחרים. לא לפחד לקחת פיקוד, לסמוך על עצמי ולהישאר נאמנה לעקרונות שלי .
איך את רואה את העתיד שלך בכדורסל?
“אני שואפת גם להצליח לשלב את הכדורסל עם החיים האישיים. להוציא ציונים טובים בבגרות, להמשיך להשקיע בכדורסל ועם זאת לא לאבד את חיי החברה שלי”.
