כנס מחקרי גליל גם בקמפוס וגם בזום

בעקבות ההקלות בנושא התקהלויות במקומות ציבוריים יתקיים כנס מחקרי הגליל של מכללת תל חי, כשחלקו מתקיים בקמפוס המזרחי וחלקו באופן מקוון באמצעות הזום.

המכללה האקדמית תל-חי, תערוך בסוף החודש (25-28 באפריל)  את כנס מחקרי הגליל וסביבותיו זו השנה העשרים ושלוש ברציפות. השנה, בהתאם לנסיבות, צפוי הכנס להיערך באופן היברידי, בחלקו בקמפוס המזרחי בתל-חי ובחלקו באופן מקוון. כדי לאפשר גם בתנאים האלה חשיפה מירבית לקשת של מחקרים חדשים על הגליל, הורחב הכנס לארבעה ימים.

במכללה האקדמית תל-חי רואים בכנס שייערך ב-25-28 באפריל 2021, מסימני חזרת המערכת האקדמית לפעילות תוססת בקמפוס. בתל-חי מזמינים את תושבי הגליל להירשם, להגיע לקמפוס, להשתתף במושבים השונים וללמוד על האזור הייחודי בו אנחנו חיים. מי שגר רחוק יותר או לא יכול להגיע לקמפוס יוכל לצפות במושבים באמצעות הזום. מארגני הכנס מקווים שהעובדה ששלושה ימי הרצאות מתוכננות מראש להתקיים באופן מקוון יגביר את ההתעניינות בכנס ובחקר הגליל, מצד הקהל הרחב ברחבי הארץ.

בכנס יוצגו מחקרים במגוון רחב של נושאים הקשורים לגליל, כשחלקם עוסקים בנושאים שיש בהם גם היבטים אקטואלים שנמצאים בשיח הציבורי בגליל העליון ובגולן, ויכולים לעניין את הציבור הרחב.

כך למשל יוקדש מושב שלם למה שקורה בעמק החולה, כישנן מספר הרצאות שקשורות לעגורים, האם הם ברכה או תקלה. האם הם משפיעים לרעה או לטובה על האגמון והשטחים שמסביבו. כפי שידוע נושא העגורים נמצא בלב העימות בין החקלאים שסובלים מהם, לבין התיירנים שמרוויחים מכך שמטיילים רבים מגיעים כדי לראות את העגורים.

האכלת עגורים בעמק החולה, צילום: ארכיון קק”ל

זה לא ההיבט היחיד, מכיוון שכמות העגורים שנשארת בעמק החולה בחורף היא עצומה, יש להם השפעה גם על עליה בכמות החנקן שנשטפת לכינרת, יכולה להביא לצמיחה מואצת של אצות, ועקב כך לפגיעה באיכות המים באגם של המדינה.

עוד נושא אקטואלי שיידון בכנס המחקרים הוא כיצד השפיעה מלחמת האזרחים בסוריה על התושבים הדרוזים בצפון הגולן. עד למלחמת האזרחים בסוריה הדרוזים בגולן הקפידו לשמור על נאמנות למשטר הסורי בדמשק, והיו לא מעט צעירים דרוזים מהגולן שלמדו כסטודנטים בסוריה. אחת ההרצאות תעסוק בשילובים של הדרוזים במוסדות אקדמיים ישראלים במציאות שבה לימודים בסוריה אינם אופציה כתוצאה ממלחמת האזרחים.

דרוזים בגולן, צילום: נביל חלבי

עבור המתעניינים בעבר הרחוק בפרה היסטוריה של הגליל יש גם הרצאה מעניינת העוסקת בשלד של תינוק שנמצא במערה בנחל עמוד. השלד הזה נמצא בליבו של הוויכוח בין החוקרים לגבי היחסים בין האדם הניאנדרטלי לאדם המודרני )הומו ספיאנס).

מערת זוטיה בנחל עמוד בה נמצאו שרידי אדם קדמון. צילום: ארכיון קיבוץ חוקוק

ארץ ישראל היתה מקום המפגש הראשון של ההומו ספיאנס עם האדם הניאנדרטלי, מפגש שהביא בסופו של דבר להכחדתם של הניאנדרטלים. ההרצאה תעסוק בהבנת ההבדלים בנשימה בין האדם המודרני לניאנדרטלי, ולכך יכולות להיות השלכות גם על יכולת הדיבור.

לתוכניה של הכנס לחצו כאן.