כדורסל: סיכום העונה של הפועל גליל עליון – במילים ובוידאו

תקצירי וידאו ממשחקים נבחרים, דגשים סטטיסטים, בחירות של שחקנים ע”פ קטגוריות. אלה ועוד,מחכים לכם בכתבה זו

*. כל סרטוני הוידאו הופקו ע”י ערוץ הספורט ומנהלת ליגת העל

הפועל גליל עליון סיימה זה מכבר עונה רביעית ברציפות בליגת העל. בשונה משתי העונות הראשונות, גם הפעם הקבוצה לא סיימה את העונה עם כרטיס לפלייאוף העליון. בשונה מהעונה שעברה, הקבוצה לא הייתה חלק מהבית התחתון של הליגה – מה שנקרא “מקום טוב באמצע”. כמו בעונה שעברה, גם בעונה הזו הקבוצה מצאה את עצמה זמן רב מחוץ לבית, אך בתחילת חודש פברואר חזרה בגדול לארח משחקים במבצרה – אולם “הפיס” בכפר בלום, שהיה מלא בקהל רב בכל אחד מחמשת המשחקים שאירח.

הפועל גליל עליון סיימה את העונה במקום ה-10 מבין 14 קבוצות, עם מאזן של 11 ניצחונות ו-16 הפסדים (כולל משחק הפליי אין מול הפועל ב”ש/דימונה). בשונה מקבוצות הליגה האחרות, הפועל גליל עליון שיחקה ברוב שלבי העונה עם שלושה שחקנים זרים, תקופה מסוימת שיחקה עם שני שחקנים זרים בלבד, בשל פציעתו של הסנטר, לנארד פרימן. למרות המרחק מהבית והמשאבים הצנועים סיימה הקבוצה את העונה ברוגע, בלי להיות חלק ממאבקי התחתית הלוהטים, אך עם תחושה מסוימת של החמצה בגלל שלא הצליחה להעפיל למשחקי הפלייאוף העליון.

שלושה שבועות אחרי סיומה של העונה, בשבת כה קייצית, שרבים נמצאים בבתים, זה הזמן לסכם את עונת 24/25 בגזרת הפועל גליל עליון מכמה זוויות. דאגנו לכם אפילו לקטעי וידאו ממשחקים, שכיף להיזכר בהם. 

הניצחון המרגש: בשני לפברואר הפועל גליל עליון חזרה רשמית לארח משחקים באולם “הפיס” בכפר בלום, שהתמלא מפה לפה באוהדים ואוהדות של הקבוצה, רבים מהם מהקיבוצים הלא מפונים הסמוכים לסביבת האולם, שעברו למעלה משנה של מציאות ביטחונית ומציאות חיים קשה ומורכבת מאוד. שחקני הגליל הגיעו רעבים ומחויבים למשחק וזכו בניצחון 65:77, שגרם לשמחה והתרגשות המונית, לא רק בקרב באי האולם, אלא ברחבי המדינה כולה.

הניצחון הגדול: אם בחזרה לאולם “הפיס” בכפר בלום עסקינן, הרי שאי אפשר לשכוח את המשחק ההירואי במחזור ה-25 מול קבוצת הצמרת של הפועל ירושלים. קאמבק גלילי הושלם עם שלשה דרמטית של הקפטן, ליאור קררה, שהצליח לכפות הארכה, שבה שחקני הגליל להטו וזכו בניצחון 82:87, במשחק הירואי של הרכז, מרכוס קאר, שקלע  26 נקודות וחילק עשרה אסיסטים. תקציר המשחק מונח לפניכם.

הניצחון ההזוי: במחזור החמישי התארחה הפועל גליל עליון אצל עירוני נס ציונה וזכתה בניצחון דרמטי 74:76, במשחק שבו קטפה הקבוצה הקבוצה 25 ריבאונדים בלבד – 20 פחות מהקבוצה המארחת. תקציר המשחק מונח לפניכם.

תמיד כיף: משחקים מול הפועל גלבוע הם ללא ספק משחקים שאוהדי שתי הקבוצות מחכים להם, הסיבות ידועות. בשני המשחקים בין הקבוצות ידם של שחקני הגליל הייתה על העליונה: במחזור השני שחקני הגליל להטו על הפרקט בגן נר עם ניצחון 77:93. במחזור ה-18 שחקני הגליל השאירו את הנקודות בכפר בלום עם ניצחון 69:76.

טעם של החמצה: בשני המשחקים מול הפועל חולון הצליחו שחקני הגליל לחזור מפיגור גדול והיו קרובים לחולל מהפך ולנצח, אך בסיום חולון הייתה זו שחגגה עם ניצחון 67:70 במשחק במסגרת המחזור השלישי – שנערך בחדרה, ועם ניצחון ביתי 77:80 במשחק שנערך בחולון.

איבדו את הצפון: עוד קבוצה, שעשתה העונה סוויפ על חשבון הפועל גליל עליון היא הפועל ב”ש/דימונה, שחזרה בסיבוב הראשון עם ניצחון 60:74 מחדרה, אך הדגש הוא על שני המשחקים האחרונים בין הקבוצות, שלמעשה סיימו לשחקני הגליל את העונה: במשחק הליגה במחזור האחרון – משחק שבו ניצחון גלילי היה מעניק לקבוצה את המקום השביעי ומאפשר לה להגיע למשחקי הפליי אין בעמדה של אפשרות לתקן במקרה של הפסד – שחקני הקבוצה המארחת היו דומיננטים יותר ברוב דקות המשחק וזכו בניצחון 84:89. מספר ימים לאחר מכן נפגשו שוב הקבוצות באולם הקונכיה בבירת הנגב למשחק פליי אין, כשהמפסידה יודעת שהיא מסיימת את העונה. שחקני הגליל נכנעו ללא כל תנאי, הפסידו 77:64 לקבוצה הדרומית, שהמשיכה למשחק נוסף מול הפועל גלבוע, שניצחה ועלתה לסדרת רבע גמר הפלייאוף העליון מול הפועל ת”א. שחקני הגליל לא “התאבדו” על המשחקים מול ב”ש ונראה היה כי הגיעו לרוויה – ובכך הסתיימה העונה בשלב מוקדם.

מאמן: אחרי שלוש עונות כעוזר מאמן בליגת העל גוני יזרעאלי קפץ למים כמאמן הראשי של הפועל גליל עליון. יזרעאלי הביא איתו לקווים את הטמפרמנט התחרותי שאפיין אותו גם כשחקן. למרות שברוב שלבי העונה הקבוצה לא שיחקה בביתה, למרות תקציב צנוע, למרות סגל קצר – שאילץ את יזרעאלי במשחקים רבים לשלב ארבעה ואפילו חמישה שחקנים לפרקי זמן של למעלה מ-30 דקות משחק, למרות שהקבוצה התייצבה לרוב המשחקים עם שלושה זרים, הצליח המאמן בעבודת צוות יחד עם שותפיו לצוות המקצועי ולהשותפים להנהלה להוביל את הקבוצה לעונה רגועה. בהחלט עונת בכורה מוצלחת כמאמן ראשי לגוני יזרעאלי.

שחקן מצטיין – מרכוס קאר: הרכז האמריקאי, סיים את העונה כאחד הקלעים המובילים בליגה וכמלך הסלים והסיסטים הגלילי עם ממוצע של 16.3 נקודות ו-5.3 אסיסטים למשחק. עם זאת, חשוב לציין, שהשחקן שיחק בממוצע מעל 33 דקות במשחק. אם במשחק הפליי אין עסקינן, הרי שתמוה מאוד שדווקא במשחק זה בו שיחק כ-26 דקות, איים השחקן ארבע פעמים בלבד על הסל וסיים את המשחק עם שתי נקודות בלבד וללא אסטיסט אחד אפילו.

שחקני נשמה: שלושה שחקנים ראוים להגדרה זו, הסנטר האמריקאי לנארד פרימן והפורוורדים לוקאס גולדנברג וליאור קררה, שלושה שחקנים שלא בכל משחק היו במיטבם, אך תמיד נתנו מאה אחוז מאמץ ואף למעלה מכך. שלושת השחקנים ומרכוס קאר מצאו את עצמם בהרבה משחקים רושמים הופעות של 30-35 דקות. לנארד פרימן היה למעשה הסנטר הטבעי היחיד בקבוצה ברוב שלבי העונה, העומס עליו גם הביא לפציעות והיעדרויות ממשחקים. למרות זאת, סיים את העונה עם ממוצע של 11.5 ו-8.1 ריבאונדים בכ-26 דקות משחק בממוצע. ליאור קררה המכונה “שר ההגנה” המשיך את קו העליה מהעונה שעברה בה חזר לפעילות אחרי היעדרות של למעלה מעונה בגין פציעה. קררה שיחק בממוצע 32 דקות, קלע בממוצע 10.3 נקודות וקטף בממוצע 5.3 ריבאונדים למשחק. לוקאס גולדנברג שיחק בממוצע כ-32 דקות, קלע בממוצע 10.7 נקודות וקטף בממוצע 6 ריבאונדים.

המשיך בקו עליה – תומר אסייג: הרכז בן ה-26, שהגיע לגליל יחד עם לוקאס גולדנברג אחרי שלוש עונות בהפועל עפולה, עמה העפיל לליגת העל, הוכיח בעונתו השניה בליגה הבכירה שהוא שחקן לגיטימי לדרג זה. אסייג שיחק בממוצע כ-23 דקות במשחק, העמיד ממוצע של 7 נקודות ו-3.5 אסיסטים למשחק.

הוירטואוז – ראלי אולקינס: הגארר האמריקאי, ששיחק בעונה שעברה בנס ציונה, הצטרף לקבוצה בשלב מוקדם של העונה, לאחר שחרורם של הזרים המאכזבים, אחמד היל ושאקור ג’ויסטון. רבים הרימו גבה נוכח הצירוף, גוני יזרעאלי ענה לביקורות: “עלי”. במבחן התוצאה השחקן סיפק את הסחורה עם לא מעט מהלכים וירטואוזים ועם ממוצע של 14.7 נקודות ו-5.4 ריבאונדים למשחק.

השחקן המאכזב – יונתן אטיאס: הסנטר הצעיר והמוכשר הגיע כמושאל ממכבי ת”א אחרי שתי עונות בליגה הלאומית. מראש הסיכויים לסנטרים ישראלים בליגה עמוסה וגדושה בסנטרים אמריקאים הם לא גבוהים. יונתן אטיאס הגיע נחוש לגליל בתקווה לפרוץ לתודעה, אך למרות התנהלותו המקצועית והאישיות האהובה על אנשי הקבוצה, השחקן לא הצליח לבוא לידי ביטוי כפי שרצה. במשחק בסיבוב הראשון מול הפועל ת”א גילה יכולת מצוינת ונראה היה שמשהו חדש ומסקרן מתבשל, אך לבסוף השחקן שולב ב-14 משחקים לזמן ממוצע של פחות מחמש דקות למשחק, זאת בקבוצה שאינה גדושה בסנטרים, שבמספר משחקים נאלצה לשחק ללא הסנטר לנארד פרימן, שסבל מפציעה. בשלהי העונה עבר לעירוני ר”ג וזכה בה לבמה נרחבת יותר. נאחל לשחקן להמשיך את קו העליה בעונה הבאה בליגת העל. בתקווה שיעשיר עם הזמן את מצבת הסנטרים הישראלים.