המספרים המלאים של הדונמים הרבים שעלו באש, ההשלכות של האסון על התעשייה, כל אלה נידונו בכנס ‘כרם ויין’, שנערך בגליל העליון
הכנסים המקצועיים חוזרים לגליל העליון- ייננים, מגדלים חוקרים ומדריכים מאזור הצפון, גדשו את אולם כנס ‘כרם יין’, בו הוצגו סקירות על מצב ענף גפן היין בישראל, לרבות השלכות מלחמת ‘חרבות ברזל’, וכן תוצאות מחקרים יישומיים וחידושים טכנולוגיים לחיזוק הענף. הכנס התקיים כחלק מסדרת כנסי החורף המקצועיים בחקלאות של מו”פ (מחקר ופיתוח) צפון, במכון המחקר מיגל של ‘חברה לפיתוח הגליל’, שירות ההדרכה והמקצוע (שה”מ) במשרד החקלאות וביטחון המזון, בשיתוף מועצת הצמחים וקרן קימת לישראל.
חיה רק יהלום, מנהלת מו”פ צפון במכון המחקר מיגל: “למרות הנזקים שספג ענף גפן היין כתוצאה מירי החיזבאללה, במו”פ צפון לא עצרנו לרגע את פעילותנו לשימור וחיזוק הענף, והמשכנו לאורך כל שנת המלחמה בביצוע מחקרים יישומיים שמטרתם להתגבר על האתגרים הרבים העומדים בפני המגדלים בתחום הגנת הצומח בפרט ובפרוטוקול הגידול בכלל. כולי תקווה שהמשקים החקלאיים שניזוקו יתאוששו באופן מלא במהרה, ונמשיך לעבוד ביחד עם המגדלים והמדריכים כדי שהענף יהיה חזק מאי פעם”.
בסקירה שהציגה נועה מעוז, אגרונומית במועצה לגפן היין בישראל, עלה כי במהלך מלחמת ‘חרבות ברזל’ נשרפו כ-400 דונם כרמים, מרביתם ללא יכולת שיקום, וכ-200 דונם נוספים בגבול לבנון לא טופלו ולא נבצרו עקב הגדרתם כשטח צבאי סגור.
בנוסף לנזקי המלחמה, קנט–הקרן לביטוח נזקי טבע העניקה בשנת 2024, פיצויים למגדלים בענף היין בגובה כ-17 מלש”ח עבור נזקים בכ-12,000 דונם כרמים, במסגרת ביטוח ‘אסונות טבע’, המעניק כיסוי ביטוחי במקרים של חוסר יבול בעקבות אירוע אקלימי, או אירוע מחלה, או תקיפת מזיקים בהיקף אזורי בלבד וכן, נזקי טבע לעצים.
עוד עלה בסקירה כי הסמכויות לפיקוח ענף היין בישראל הועברו ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, וכי בעקבות תקנות חדשות שנכנסו לתוקף ב-1 בפברואר 2025, תחול הקלה משמעותית ברישוי יקבי בוטיק קטנים (עד 10 אלף בקבוקים), שיהיו זכאים לרישיון יצרן ממשרד הבריאות. הקלות נוספות יחולו גם על יקבים בגודל עד 500 מ”ר ועד ייצור של 100 אלף בקבוקים בשנה, כאשר עד היום הם עמדו בפני אותן דרישות של יקבים גדולים המייצרים מיליוני בקבוקים.
על פי נתוני המועצה לגפן היין, בציר ב-2024 וב-2023 עמד על 44 אלף טון בשנה בלבד, לעומת שנים קודמות של בציר גבוה, כגון 2020 (58 אלף טון) ו-2014 (60 אלף טון). למרות היבולים הנמוכים יחסית, נרשמו בשש השנים האחרונות נטיעות רבות של כרמי יין, בהיקף של כ-24 אלף דונם, כאשר מרבית הכרמים החדשים טרם נכנסו לניבה מלאה ולכן לא באים לידי ביטוי בנתוני היבול. על פי הערכת המועצה, יימשכו נטיעות הכרמים בעתיד הקרוב בקצב של כ-5-6 אלף דונם בשנה.
למרות המלחמה, במועצה לגפן היין מעודדים מנתוני דו”ח מכון הייצוא, מהם עולה כי בשנת 2024, ייצוא היין מישראל עמד נכון לחודש נובמבר 24, על כ-59 מיליון דולר, לעומת כ-51 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 23. עוד עולה כי מגמה חיובית זו, השתקפה ביתר שאת בייצוא לארה”ב, צרכנית היין הישראלי העיקרית, עם כ-42 מיליון דולר עד נובמבר 2024 לעומת 33 מיליון דולר בתקופה המקבילה בשנת 2023.
כחלק מהכנס התקיימו הרצאות להצגת מחקרים בענף גפן היין, על ידי ד”ר תרצה זהבי משה”מ, ד”ר עומר קראין, ד”ר רקפת שרון ומאור תומר ממו”פ צפון-מיגל, וד”ר אופיר בהר ממכון וולקני.
העוסקים בענף היין בצפון, שמחו להיפגש שוב לאחר שנה בה לא נפגשו עקב המלחמה, ברכו את החטופים ששבו ארצה, בתקווה שיגיעו בקרוב כל החטופים במהרה הביתה. לחיים!
