כדורסל גברים: הפרויקטור מהבירה

יונתן אלון, מנהלה המקצועי של הפועל גליל עליון, הגיע צפונה כדי לעזור לשדרג את המועדון מהגילאים הצעירים ועד הקבוצה הבוגרת. שמחים לארח אותו לריאון לרגל פתיחת עונה.

הרבה גבות הורמו בקיץ האחרון, כשהפועל גליל עליון, העולה החדשה לליגת העל, הודיעה שמינתה את יונתן אלון למנהל המקצועי. היו כאלה שתהו, מדוע קבוצה שרק עלתה לליגת העל צריכה מנהל מקצועי? היו אחרים שתהו, מדוע איש מקצוע מוערך, ששימש שנים רבות כעוזר מאמן בליגת העל ובשלהי העונה שעברה הוביל כמאמן ראשי את הפועל ירושלים, לא ממשיך על הקווים בליגת העל? אז זהו, שבמקרה הזה יש סיבות טובות ומיוחדות לשידוך בין הצדדים. בהפועל גליל עליון מעוניינים לחזור לימים, שבהם מחלקת הנוער היוותה אבן שואבת לכדורסלנים צעירים ומוכשרים מכל רחבי הארץ, מעוניינים גם בקבוצה בוגרת שתחזור להיות חממה לצעירים בתחילת דרכם המסומנים להיות שחקני העתיד של הכדורסל הישראלי. בהנהלת המועדון הגלילי מבינים, שכדי להגיע ליעדים האלה צריך תכנית רב שנתית וצריך גם “פרויקטור” שיפקח, ייתן תובנות, יירד למגרש כשצריך, ייתן ערך מוסף בסקאוטינג על שחקנים וקבוצות, ייתן ערך מוסף ביצירת שיתופי פעולה עם מועדונים וסוכני שחקנים. למשימה הזו גויס יונתן אלון, שמגיע לגליל עם הרבה תוכניות לטווח ארוך.

פוגש הערב את ה”אקסית”. יונתן אלון במדי הפועל ירושלים (צילום: מדיה מנהלת הליגה)



אז לפני שנגיע לראיון שערכנו עם יונתן אלון, קצת רקע אודותיו. יונתן אלון, יחגוג בחודש הבא יום הולדת 40, נשוי ואב לשלושה, ירושלמי במקור, עבר לאחרונה להתגורר עם משפחתו בקיבוץ שניר. יונתן אלון גדל במחלקת הנוער של הפועל ירושלים כשחקן ולאחר מכן החל בה את קריירת האימון שלו. בשנת 2009 החל לשמש כעוזר מאמן בקבוצת הבוגרים למשך שתי עונות, משם המשיך בתפקיד זה למשך שתי עונות בבני השרון (שייצגו איחוד של מכבי רעננה ובני הרצליה), התחנה הבאה הייתה פרק נרחב בשתי קדנציות בהפועל חולון כעוזרם של אלעד חסין ודן שמיר – בין לבין שימש כעוזר מאמן במכבי אשדוד, ועד לעונה זו שימש משך שלוש עונות בקבוצת האם שלו כעוזרם של עודד קטש ולאחר מכן של דאינוס אדומייטיס ולאחר מכן כמאמן הראשי.

הגיע לאתגר ענק. יונתן אלון (צילום: מדיה הפועל גליל עליון)



יונתן, מה מביא אותך צפונה?

“הקשר הראשוני נוצר מזה שהתקשרו אלי מטעם הקבוצה ואמרו שרוצים ממני עזרה בבניית הקבוצה, מאחר ואני בקיא בשוק השחקנים ומנוסה בתהליך של בניית קבוצה. תוך כדי הדברים, עלה רעיון לקחת את זה צעד קדימה – שאצטרף למועדון בתפקיד המנהל המקצועי,  שנוכל יחד לפתח חזון ארוך טווח לכמה שנים ואני אהיה אמון על בניית התהליך. ההצעה הזו קסמה לי מאוד, גם לעשות מעבר עם משפחתי לאורח חיים שונה ממה שהכרנו. אני שמח מאוד על הצעד שעשיתי”.

להרבה מאמנים שמתחילים כמאמנים במחלקות הנוער יש שאיפה להשתייך לצוות מקצועי של הקבוצה הבוגרת. למעלה מעשור היית שם. מה גרם לך דווקא בנקודה הזו לפנות לתפקיד שלא כרוך בניהול משחק, אלא בהובלה של תהליכי עבודה?

“שילוב של כמה דברים: העבודה הזו בקבוצות שמשחקות 2 משחקים בשבוע, שדורשת לטוס לחו”ל פעם בשבועיים, זו עבודה מהנה אבל מאוד סזיפית ושוחקת. אני רואה את עצמי במהות שלי מאמן כדורסל. לעשות משך כמה שנים תפקיד של מנהל מקצועי, אני מאמין שזה יעשה אותי בהמשך הדרך מאמן טוב יותר. מעבר לזה, בתרבות הניהול של הספורט בארץ, שאינה שופעת בסבלנות, עבורי זה אתגר גדול לעשות משהו מאוד חלוצי עם מועדון שנותן שקט תעשייתי, זה יכול להיות משהו פורץ דרך גם למועדונים נוספים”.

איך הדברים צריכים להיראות מבחינתך ברמת קבוצת הבוגרים?

“החזון הוא ארוך טווח, הן לקבוצת הבוגרים והן למחלקת הנוער. קבוצת בוגרים עם תקציב לא גבוה צריכה לפתח את עצמה עם ערך מוסף, בשביל זכות הקיום שלה. ההווי של האזור והמסורת של המועדון מתאימים לבניה של מודל שבו הקבוצה תהיה כר פורה לפיתוח שחקנים וזרים, שתוך 4-5 שנים סוכנים אמריקאים ומועדונים באירופה יצרו קשר עם המועדון, כדי לנתב לכאן צעירים מוכשרים שיתפתחו כאן, ששחקנים צעירים יידעו שבגליל יש להם את תנאים מצוינים להתפתחות. אני לקחתי על עצמי את תחום וידאו, פיתוח תוכניות אישיות, הצבת מטרות, יחד עם כל הסביבה שמתאימה לאנשים שרוצים להתרכז רק בכדורסל. בנינו צוות שמעבר למאמן ברק פלג ושני העוזרים, אבישי גורדון ונעם כהן, יש גם מאמן כושר, פיזיותרפיסט מומחה רפואת ספורט, מעסה, תזונאית. יצרנו מעטפת שהשחקנים ירגישו שיש מענה ויכולת לקפוץ מדרגה. היו לנו שתי הצעות ממועדונים ביורוליג להחתים שחקן ולהשאיל אלינו, כדי שנפתח אותו. יש לנו בסגל ישראלים עם הפוטנציאל הגבוה ביותר בשכבת גיל שלהם – איתי מושקוביץ וגבי צ’אצ’שוילי, שניצבים בפני עונה מאתגרת להוכיח את היכולות שלהם. חלק מהזרים שנו הם צעירים, שחתמו לחוזר ליותר מעונה אחת, מתוך מטרה ליצור המשכיות”.

כאן כדי לקדם תהליכים. יונתן אלון במדי הפועל גליל עליון (צילום: גיל נוימן)



מה בעצם החזון למחלקת הנוער?

“מחלקת הנוער חלק בלתי נפרד מהמועדון. ליאור קרת, המנהל המקצועי, בא והכניס תנופה גדולה למערכת. אנחנו נתמקד בעבודה לפיתוח שחקנים, במטרה שנראה פירות בעוד כמה שנים. זו עבודה לטווח ארוך. המטרה להביא לכאן חבר’ה שיגדלו איתנו. יש פרטנרים מדהימים לעשות איתם את התהליכים האלה. אנחנו בונים מעטפת מקצועית רחבה עם מאמן מנטלי, מאמן כושר, תזונאית, יצירת שיתופי פעולה עם מועדונים נוספים בצפון ויש עוד הרבה תוכנית, כדי ליצור מחלקת נוער יצרנית ותחרותית”.

במה מתבטא המקום שלך בקבוצה הבוגרת?

“לקבוצה יש צוות מקצועי מצוין – שאותו מוביל ברק פלג, יחד עם העוזרים אבישי גורדון  ונעם כהן.  הם הצוות המקצועי, הם מאמנים ביום-יום את השחקנים, מטרת העבודה שלהם לעשות תהליכים נכונים ולהוביל את הקבוצה בצורה הטובה ביותר למשחקים. הם מחלקים ביניהם את העבודה על סקאוטינג ווידאו.  העבודה שלי מתבטאת בכך, שעלי לוודא שיש תהליכי עבודה תקינים, לפקח על העבודה של הצוות, של מאמן הכושר, על התנהלות האימונים, על מה צריך להקפיד, על תהליכי שיקום של שחקני בחזרה מפציעות. בנוסף, מוטלת עלי המשימה בכל מה שקשור לאיתור שחקנים ישראלים וזרים לעתיד. אני שואף שכבר באפריל הבסיס של קבוצה של העונה הבאה יהיה קיים.  זה אומר לסמן שחקנים, לברר על האופי שלהם, לדבר עם מאמנים וסוכנים – כדי לייצר בסיס נתונים רחב”.

במשחקים תהיה על הספסל? נראה אותך מעורב בניהול המשחקים?

“לא. אני לא אשב על הספסל ולא אהיה מעורב בניהול המשחק. אם אתבקש לעזור בתוכנית משחק, כמובן שאעשה את זה. אחרי משחקים כמובן שאומר את דעתי כחלק מסיעור המוחות שיש בצוות מקצועי, אבל לא במהלך משחקים”.

הערב משחק מול הפועל ירושלים, לא עוד קבוצה בשבילך. איך התחושות שלך לקראת המשחק?

“אני אוהב את המועדון ואת האנשים שם, הפועל ירושלים ואורן עמיאל רצו שאמשיך איתם – ואני מודה להם. הפועל ירושלים זה מועדון הבית שלי, אבל אני לא כזה סנטימינטלי, כל תחרות אני רוצה לנצח – אפילו במשחק ג’ולות עם הילדה שלי. צפוי לנו משחק מול קבוצה מאוד טובה. מאוד יחמיא לנו אם ננצח. אם ננצח הקרדיט כולו יהיה לברק, אבישי, נעם, קוסטאס ולשחקנים. ירושלים קבוצה יותר חזקה על הנייר. נצטרך להיות מאוד טובים, ממושמעים כדי לתת פייט לקבוצה שרצה מצוין, יש לה יכולות גבוהות בריבאונד התקפה, יציאה להתקפות מתפרצות, קליעת נקודות מהזדמנות שניה, יכולות גבוהות של שחקנים. נצטרך לסגור את הדברים האלה. אני מקווה שנגיע נחושים ובתמיכת הקהל המדהים שלנו נצליח לעשות דברים יפים”.

מה המטרות ההישגיות של הקבצה בעונה הזו?

“המטרה להיות קבוצה שכיף לראות אותה. המטרה שנסתובב בקיבוצים וביישובי האזור ונראה אנשים שרוצים להיות חלק מהדבר הזה. יש את זה באוויר. המטרה שלי שהשחקנים ישתדרגו ונראה תהליך שיפור אישי וקבוצתי, שנראה  קפיצה בכל כמה חודשים. לדבר על היכן נסיים את העונה בשלב הזה, זה לא הזמן.  זה מאוד תלוי במה שיתפתח תוך כדי עונה. אנחנו צריכים להיות תחרותיים. בתור קבוצה שעלתה ורוצה להתבסס כקבוצה לגיטימית, עלינו לבסס את האולם שלנו כעוגן, להיות קבוצה קשוחה ואתלטית. נכון לעכשיו, אני מעריך שאנחנו עם חומר שחקנים מספר 8-9 בטיבו בליגה. יש 5-6 קבוצות שאנחנו צריכים להתחרות איתן על מקום השמיני, שמוביל בתום העונה לפלייאוף העליון”. 

יש למה לצפות, תבואו. אוהדי הפועל גליל עליון בפעולה (צילום: גיל נוימן)