הדי.ג’יי עובר דרומה

רגע לפני המעבר לאליצור אשקלון, די.ג’יי שארפ, כדורסלן הפועל גליל עליון בשלוש העונות האחרונות, מסכם תקופה משמעותית בחייו בפינת “ספורטאי השבוע”.

*. כל התמונות צולמו ע”י גיל נוימן

קבוצת הכדורסל של הפועל גליל עליון נבנית בימים אלה לקראת העונה הבאה – עונת החזרה לליגת העל. שישה שחקנים מהסגל ימשיכו איתה למסע המאתגר. אחד שלא ימשיך איתה, אבל מסיים את הפרק הצפוני בחייו עם סיפוק רב ועם הרבה תובנות להמשך הדרך הוא הקלע די.ג’יי שארפ בן ה-24, בנו של דרק שארפ – כוכב העבר של מכבי ת”א ושחקן נבחרת ישראל. די.ג’יי שארפ, ששני הוריו שוהים בארצות הברית מזה שנים, מצא בהפועל גליל עליון הרבה מעבר למקור פרנסה וכר להתפתחות הקריירה שלו, הוא מצא בית חם ועשה עם הקבוצה מסע של שלוש עונות, היה עמה כשהיא הייתה פסע מעליה לליגת העל לפני שתי עונות – הרבה בזכות שלשת מהפך בלתי נשכחת שקלע עם הבאזר במשחק מספר 2 של סדרת חצי הגמר מול מכבי קרית מוצקין, שלשה שהפכה מומנטום בסדרה שלמה.

די.ג’יי שארפ היה עם הקבוצה גם בעונה שקדמה לעונה האחרונה, עונה שהסתיימה בפתאומיות קצת אחרי קו האמצע, בשל משבר הקורונה. הוא היה עמה גם בעונה האחרונה, עונה שבה שיחק בממוצע 18.5 דקות, בהן סיפק בממוצע 5.7 נקודות. שארפ חתם לאחרונה באליצור אשקלון, ששואפת ללכת בדרכה של הפועל גליל עליון ולהעפיל לליגת העל. מבחינתנו זה הזמן הטוב ביותר לראיון סיכום תקופה עמו, בפינת “ספורטאי השבוע” שלנו.

האיש שנולד לתת צ’אקות. די.ג’יי שארפ מתעופף



די.ג’יי, איך אתה מסכם פרק של שלוש עונות?

“פרק עם הרבה עליות וירידות. למדתי המון מהאנשים כאן, מהמאמנים, מהשחקנים וההנהלה, שהראו לי הרבה חום ואהבה. בכל מקום שהלכתי בגליל היו שם אנשים כדי לעזור לי. כל פעם שהייתי צריך משהו היו שם בשבילי. אף פעם לא הרגשתי לבד. אם יש שחקנים שמתלבטים אם לבוא לגליל, לא צריך לחשוב פעמיים – זה מקום שנותן חום ואהבה וזה יכול לשנות להם את הדרך. לא מקרי שהרבה שחקנים התקדמו מכאן לאורך הרבה שנים”.

איזה די.ג’יי הגיע לגליל ואיזה די.ג’יי אתה היום?

“הגעתי כאדם עם הרבה פחות ניסיון והרבה פחות ידע ממה שיש לי כיום. למדתי איך להתנהל מחוץ למגרש, איך להתנהל על המגרש, איך ומתי לעבוד. לאבישי גורדון לגוני יזרעאלי היה חלק גדול בלמידה שלי – ואני רוצה להודות להם. גם למאמן הכושר, אור שוורץ, היה חלק גדול בשנים האלה שלי בגליל. את אור אני מכיר אותו עוד מהימים שאימן את אבא שלי במכבי ת”א. הוא אחד מהאנשים שאני הכי אתגעגע אליהם. היה לי חיבור מעולה עם המאמן ברק פלג – שהכיר אותי עוד קודם. דיברנו לא רק על כדורסל, אלא גם על החיים עצמם. ברק מאמן שמאוד איכפת לו ואוהב את השחקנים שלו, נטול לו אגו. עוזרו, נעם כהן – נתן אקסטרה של עבודה וערך סרטונים ממוקדים שעזרו לנו מאוד. כמובן גם מישל מויאל המעסה וההנהלה המסורה, יש לי רק מילים טובות עליהם. מודה לכולם ומאחל להם את מירב ההצלחה שאפשר לאחל”. כמובן שמגיעה מילה טובה גם למעסה מישל מויאל, לאוהדים הנפלאים ולהנהלה המדהימה. לא חושב שהייתי מקבל יחס כזה באף מקום אחר. אציין גם את התקופה הקצרה לפני העונה האחרונה, בליגת הקורונה”, כשהצטרפתי להפועל באר שבע בליגת העל.  נהניתי להתאמן אצל למאמן כמו רמי הדר – מאמן מדהים. יש לי רק אהבה אליו. ניסה לקדם אותי ולמדתי ממנו המון. גם לו מגיעה תודה גדולה”.

עשה קפיצה בחיים, לא רק בכדורסל. די.ג’יי שארפ בפעולה אופיינית



מה היה שונה בעונה האחרונה, לעומת העונה ההיא מלפני שנתיים? מה עשה את ההבדל בין הכמעט ההוא לזכייה הזו באליפות?

“זה מתחיל בתהליך הבניה מהקיץ, שהובן שזו קבוצה שהולכת לאליפות. אני באופן אישי, בכל פעם נתתי כל מה שאני יכול, כדי לעזור לקבוצה לנצח, הרגשתי גם שכולם רצו לעזור לי. נבנתה קבוצה עם הרבה שחקנים שיכולים לעשות המון דברים מבחינת יכולות וגם לשחק במספר עמדות. זו הייתה עונה מאוד מאתגרת הרבה עליות וירידות, החלפות זרים, דרמות, הרבה מכשולים וזה מה שחיזק אותנו בסופו של דבר”.

מה הרגעים הכי גדולים שאתה לוקח מהתקופה בגליל?

“הסל במשחק ההוא מול מוצקין, שהפך עונה טובה לעונה מיוחדת. זה לא הסל היחיד שהיה חשוב. גם בעונה השניה שלי בקבוצה קלעתי  סלים מכריעים, שנתנו  לי ביטחון שאני יכול להתמודד ברגעים כאלה. אני מאמין שיהיו עוד כאלה. רמת הריכוז שלי ברגעים כאלה של משחקים צמודים גבוהה, אני מעדיף סיטואציות כאלה מאשר משחקים של 30 הפרש. אני לוקח גם את הדקות האחרונות ממשחק העליה מול עפולה. אמנם הייתי על הספסל, אבל הייתי בלחץ, בהתרגשות עצומה. היה כיף לראות את זה, את האווירה המטורפת עם הקהל. זה הרגיש כאילו אנחנו בליגת העל. אני. שמח שהצלחנו לנצח, לזכות באליפות. טקס הנפת הצלחת,  החגיגות שהיו באותו ערב ובשבוע שלאחריו, אלה דברים שלא אשכח לעולם. אני גאה ושמח שהייתי חלק מזה”.

הרבה שחקנים המשיכו עם הקבוצה לליגת העל, אתה לא ביניהם. מה הסיבה?

“קיבלנו החלטה משותפת, שנכונה לשני הצדדים. לא קרה משהו רע, שגרם לי לרצות לעזוב. הלב שלי אמר לי, כשקיבלתי את ההצעה מאשקלון – שזה יהיה נכון לי לעשות שינוי בקריירה, לקחת את מה שלמדתי ולמנף את זה כשאני יותר בשל. אני מרגיש שאני יכול להראות עוד המון ממה שאני יודע. אני מיועד להיות שחקן מרכזי בקבוצה, מרגיש שיש לי הזדמנות לפרוח. כל מה ששחקן צריך זה יותר דקות וביטחון. אני מאמין שאקבל את זה באשקלון. מדובר במועדון חם שמקבלים בו שחקנים  באהבה. קבוצה שיש לה קהל תומך, משחקת בהיכל גדול. בונים קבוצה חזקה ואני בטוח שנוכל לתת פייט גדול העונה. אני מאוד נרגש לקראת האתגר הזה”.

נפרדים עם הערכה ואהבה הדדית. די.ג’יי שארפ בטקס קבלת צלחת האליפות



איך הקשר שלך עם הוריך, שחיים בארצות הברית?

“קשר מצוין. אני מתקשר עם אמא מדי יום. עם אבא הקשר גם טוב. הוא תמיד אומר לי, שגם מרחוק הוא עוקב ויש לו מהיכן לדלות מידע. העונה הייתה לו אפשרות לצפות במשחקים שלנו, ששודרו באתר איגוד הכדורסל. לצערי, לא היה את הזמן הנכון לבקר אותם בשנה וחצי האחרונה, בגלל הקורונה והמלחמה שהייתה”.

מה המטרות שלך לשנים הבאות?

“אני אף פעם לא מסתפק במקום שלי. אני פחות רוצה להתרכז בעתיד, כי זה עלול לגרום להרבה לחץ. אני חושב על ההווה, אני אעשה מה שאני יכול כדי לעזור לקבוצה שלי. אני יודע שאגיע לליגת העל ומשם אוכל רק לעלות”.

סיים עם תמונת ניצחון. די.ג’יי שארפ עם צלחת האליפות
כמו שצריך לחגוג. די.ג’יי שארפ ושחקני הפועל גליל עליון חוגגים עליה