עירוני קרית שמונה סיימה עונה לפני שבועיים. זה הזמן לסיכום העונה שהייתה עם בחירות המצטיין, המאכזב ונגיעות בפרמטרים שונים.
*. צילום: פושקו
שבועיים חלפו מאז שעירוני קרית שמונה סיימה את עונת 20/21. לקחנו לנו את הזמן, חשבנו על הדברים וכעת הגיע הזמן לסיכומים. זו הייתה עונה עם הרבה עליות וירידות, עונה שבה השפעות הקורונה הורגשו היטב – הן ביציעים ובהן ברמת התחלואה. באמצע העונה עירוני קרית שמונה עברה מכת קורונה קשה, למעלה מ-10 שחקנים אובחנו כחיוביים לנגיף הקורונה והקבוצה מצאה את עצמה מתייצבת בהרכב טלאים למספר משחקים, אך למרות זאת הקבוצה הצליחה לסיים את הליגה הסדירה במקום הרביעי בטבלה ואת העונה במקום השישי. אמנם בלי הכרטיס לאירופה, אבל עם הרבה גאווה על פייט שהצליחה לתת לפחות פעם אחת בעונה הזו לכל קבוצות הליגה.
עירוני קרית שמונה סבלה העונה הזו – ולא בפעם הראשונה, מהחלטות שיפוט שעלו לה בנקודות וייתכן שגם פגמו במומנטום בשלבים מסוימים – דבר שייתכן שגם פגע ביכולתה לסיים את העונה עם כרטיס לאירופה, אך למרות הכל, אחרי 5 עונות רצופות שבהן הקבוצה סיימה עונה בחלק התחתון של הטבלה – עם שלוש עונות שבהן הבטיחה את ההישארות בליגת העל רק במחזור האחרון, אין ספק שמדובר בעונה מוצלחת, עונה שבה מגיע שאפו גדול לצוות המקצועי בראשות קובי רפואה – שהצליח להפיק המון מהשחקנים, להנהלה שהצליחה לשמור על רוגע בתקופות לחוצות כמו בתקופת מכת הקורונה שהכתה בקבוצה ובתקופה שלאחריה וכמובן לשחקנים – שהצליחו למרות כל הטלטלות להוביל את הקבוצה לחלק העליון של הטבלה. מכאן נמשיך להתמקדות בפרמטרים שונים ובהם: בחירת השחקן המצטיין, השחקן המאכזב, תגלית העונה ועוד.
המשחק הגדול של העונה – במחזור ה-31 אירחה קרית שמונה את מכבי ת”א, שהייתה מוליכת הטבלה, למשחק ליגה מסקרן. התל אביבים זכו לקהל גדול ביציעים, אך עשו דרכם עם ידיים ריקות למרכז הארץ, זאת לאחר ששערים שכבשו רועי קהת – בפתיחת המחצית השניה ומוחמד שאקר – עמוק בתוך תוספת הזמן, העניקו לקרית שמונה ניצחון 0:2 עוצמתי, שבמידה מסוימת עשה את ההבדל במאבק האליפות בין מכבי חיפה למכבי ת”א.
המשחק המאכזב של העונה – במחזור ה-33 קרית שמונה אירחה את מכבי פ”ת ל”משחק עונה”, משחק שבו הייתה מוכרחה לנצח, כדי להישאר עם סיכויים ריאליים לסיים עונה עם כרטיס למשחקי הליגה האזורית של אופ”א. קרית שמונה פתחה את המשחק באנמיות וספגה שני שערים בתוך 4 דקות (ליאל עבאדה – 22, מורגן פרייר – 26). שער של רועי קהת במחצית השניה צימק את התוצאה, אך לא הביא את המפנה המיוחל. קרית שמונה הפסידה 2:1 ולמעשה השלימה עם זה, שלא תסיים עונה עם כרטיס לאירופה.
המשחק האכזרי של העונה – במחזור ה-12 התארחה הקבוצה אצל מכבי ת”א. היה זה משחק טוב של קרית שמונה, שלא אפשרה למכבי ת”א לסכן יותר מדי את שערה. עמוק בתוך תוספת זמן מוגזמת צלילה של מתן חוזז זיכתה את מכבי ת”א בבעיטת פנדל, שלא הייתה ולא נבראה. דן ביטון כבש מהנקודה הלבנה והעניק למכבי ת”א ניצחון 0:1 לא מוצדק, שגרם לאיזי שרצקי לאיים בכך שהקבוצה לא תעלה למשחקי הליגה הבאים.
גאוות המקום – עונה שניה ברציפות שאת מרכז ההגנה של עירוני קרית שמונה החזיקו צמד בלמים מתוצרת בית – אורי דהן מראש פינה ועידן נחמיאס מאניעם, שאף זומנו לסגל הנבחרת הלאומית. נחמיאס אפילו רשם הופעה של מספר דקות כמחליף במשחק ליגת האומות בו הנבחרת ניצחה 2:3 את סלובקיה. שני השחקנים הרשימו ביציבותם, בתיאום המצוין עם השוער דז’וגאס ברטקוש – שהעונה גילה שיפור גדול ביכולתו מהעונה שעברה. אורי דהן סיים את העונה הזו במקום הראשון בטבלת החילוצים והתיקולים של הליגה, עידן נחמיאס סיים במקום הראשון בטבלת מאבקי האוויר המוצלחים. נחמיאס הוא השחקן ששיחק הכי הרבה מקרב שחקני קרית שמונה ומדורג במקום החמישי בטבלה הארצית של פרמטר דקות המשחק. קרוב לוודאי שהשניים לא ימשיכו בעונה הבאה בקרית שמונה, אך ללא ספק הצלחתם היא גאווה גדולה הן לאנשי קבוצת הבוגרים והן לאנשי מחלקת הנוער.
השחקן המצטיין – יוג’ין האנסה. שחקן הכנף האפריקאי, שהגיע מהפועל רעננה, ידע הרבה עליות וירידות, אך העובדה שגילה מעורבות ישירה ביותר משליש מהשערים שהקבוצה כבשה בליגה (37) מדברת בעד עצמה. האנסה כבש 10 שערי ליגה ובישל עוד 3, כשלזכותו עוד 2 שערים בגביע הטוטו. גם האנסה קרוב לוודאי שלא ימשיך עונה נוספת וישחק בקבוצה בכירה יותר בליגה או בקבוצה באירופה, אך בהחלט ראוי למחמאות על עונה מצוינת.
השחקן המשתפר – מוחמד שאקר. שחקן הכנף, שהגיע לפני שתי עונות וחצי, גילה שיפור גדול במחצית השניה של העונה בכל מה שקשור לתרומה המספרית שלו להצלחת הקבוצה. את העונה הזו מסיים השחקן עם מעורבות ביותר מרבע משערי הליגה שכבשה הקבוצה – 3 שערים ו-7 בישולים, שמזכים אותו בתואר “מלך הבישולים” של הקבוצה.
השחקן המאכזב – אמיר בן שמעון. המגן השמאלי האשדודי, שנחשב למגן המוביל בליגה הלאומית, לא הצליח להפוך לשחקן הרכב קבוע בקרית שמונה במשך שתי העונות שלו בקבוצה. עצם העובדה שזיו מורגן הוסב עוד בעונה שעברה מעמדת הבלם לעמדת המגן ולרוב היה זה שאייש את עמדת המגן השמאלי, מדברת בעד עצמה. אמיר בן שמעון שחקן עם פוטנציאל טוב, בישל העונה שלושה שערים במשחקי הליגה, אך העובדה שרשם רק חמש הופעות מלאות בעונה האחרונה וברוב המשחקים נכנס כמחליף, זאת לאחר שבעונה שעברה רשם יותר הופעות מלאות וספג שני כרטיסים דומים, כל אלה מסבירים שבן שמעון לא התאקלם בצורה אידיאלית בקרית שמונה ואולי כדאי לו לחפש אופק אחר.
תגלית העונה – יואב הופמייסטר. הקשר האחורי הבלונדי הצעיר, לו זו הייתה עונה שניה כשחקן בוגרים, הגיע כמושאל מלאסק לינץ’ האוסטרית, זאת לאחר שצמח במחלקת הנוער של מכבי ת”א ובעונה שקדמה לזו האחרונה שיחק בהצלחה בהפועל רמת השרון מהלאומית. הופמייסטר התאפיין בתור שחקן עקשן וחרוץ, שעיקר תרומתו הייתה בצד הדפנסיבי. את העונה סיים במקום השני בטבלה הקבוצתית בפרמטרים של תיקולי וחילוצי כדור מוצלחים בחצי המגרש של היריבה – שעלו לו גם בכרטיס אדום אחד ותשעה כרטיסים צהובים. בקרית שמונה שבעי רצון מהשחקן והוא הוחתם לעונה נוספת.
המספר הנוסף – אדריאן רוצ’ט. הקשר מנאות מרדכי, שהיה שותף לכל ההצלחות הגדולות של הקבוצה, לרבות זכיות בתארים והופעות מכובדות באירופה, רעה חמש עונות בשדות זרים. היו אלה חמש עונות רעות לקרית שמונה. רוצ’ט חזר העונה, אמנם לא הרבה לשחק ובישל שער אחד בלבד, אך הוסיף את התרומה המנהיגותית שלו בחדר ההלבשה ועל המגרש בדקות ששיחק, גילה מחויבות ומעל הכל – החזיר את הקארמה הטובה לקבוצה. רוצ’ט, שבפעם הקודמת שעזב את קרית שמונה הקבוצה ירידה לליגה הלאומית, בהחלט היה חסר וטוב שהנהלת הקבוצה מצאה לנכון להחזירו לשורותיה והבינה שיש דברים שלא נמדדים בסטטיסטיקה.
צוות מקצועי – לא הסתרתי בטור סיכום של העונה שעברה את עמדתי בנוגע למאמן קובי רפואה. סברתי שמאמן שכיוון לפלייאוף העליון וסיים עונה עם הישארות בליגה בזכות יחס שערים, הוא מאמן שכשל במשימתו ולא ראוי להמשיך. הבעלים, איזי שרצקי, החליט להמשיך עם המאמן ומסתבר שזו הייתה החלטה נבונה. קובי רפואה בנה את הצוות המקצועי עם אנשי מקצוע שעבד עמם בעבר בהפועל ת”א ובמכבי פ”ת, הוביל את הקבוצה לפלייאוף העליון, תוך שהקבוצה מתגברת על מכת קורונה ועל החלטות שיפוט שעלו לה בנקודות. אין ספק שבמבחן התוצאה רפואה עמד.
האכזבה הגדולה – הקהל. עירוני קרית שמונה מעולם לא שפעה בקהל אוהדים גדול, למעט משחקים בשלבים הגבוהים של גביע המדינה ושל מוקדמות ליגת האלופות. העונה הזו, גם ההקלות בהנחיות משרד הבריאות אחרי שנה שבה אוהדי כדורגל לא יכלו לראות כדורגל מהיציעים, לא הביאה את ההמונים ליציעים – למרות עונה מוצלחת של הקבוצה. התמונה הכי צורמת מהעונה הייתה במחזור הלפני אחרון של העונה, כשהקבוצה אירחה את מכבי חיפה למשחק שאמור היה להיות משחק ההכתרה של מכבי חיפה, משחק ההזדמנות האחרונה של קרית שמונה להישאר בתמונת המאבק על כרטיס לאירופה. ביציעים כמעט ולא נראו אוהדים כחולים, למעלה מ-95 אחוזים מהאוהדים ביציעים היו אוהדים של מכבי חיפה. לחשוב שאותה קרית שמונה הביאה בשנות ה-90 למשחקים בליגה הלאומית ובליגה א’ הרבה יותר קהל, זה רק מתסכל יותר. אין ספק שיש כשל מתמשך בכל מה שקשור ליצירת גרעין אוהדים גדול לקבוצה. ייתכן שההנהלה צריכה לשכור שירותים של חברת שיווק, כדי לשנות את המצב.
