כנס המים השמיני ע”ש איתן גדליזון, של המכללה האקדמית תל-חי ומכון המחקר מיגל, עסק השנה בשינויים במשק המים בצפון לאור שינויי האקלים הצפויים. בכנס נדון מצב המים באזור הגליל המזרחי, והצורך לחבר את האזור לרשת המים הארצית.
בשבוע שעבר התקיים במכללה האקדמית תל-חי כנס המים השמיני ע”ש איתן גדליזון ז”ל, אותו מובילים המרצים בתוכנית למדעי המים ומדעי הסביבה במכללה, ביחד עם חוקרי מכון המחקר מיגל. כנס המים השנה עסק בנושאים בוערים, המעסיקים את החקלאים, אנשי הסביבה, ואנשי האקדמיה ומחקר.
המושב הראשון התמקד במגמות ואסטרטגיות בניהול משק המים בצפון ישראל לאור שינויי האקלים הצפויים באזור. אחד הנושאים שנידונו במושב זה הוא סוגיית חיבור אזור מעלה הכנרת (אזור הגליל המזרחי) למערכת המים הארצית.
כיום רשת המים הארצית אינה כוללת את הגליל המזרחי והגולן, ואספקת המים לאזור היא רק ממקורותיו העצמיים. זה אומר, מי הגשמים, המעיינות והנחלים. כשיש בצורת אין אפשרות לתגבר את האזור ממקורות מים הנמצאים באזורים אחרים.
זה אומר שאי אפשר לתגבר את האזור ממים המופקים מהתפלת מי ים, או ממי קולחין שמופקים במכוני טיהור שפכים גדולים באזורים היותר מאוכלסים של המדינה. חיבור הגליל המזרחי לרשת המים הארצית יוכל גם להקטין הניצול של מקורות המים באזור, ולמנוע את ירידת מפלס המים התת קרקעיים.
המושב השני התמקד בהיבטים טכנולוגיים וסביבתיים של השבה והתפלת מים, במסגרתו דנו בנושאים, כמו משק המים בכלכלה המעגלית, מצב זיהום מי תהום, השפעת מקור מי הקולחים, מים מותפלים או מים טבעיים על איכות הקולחים ותכונות כימיות של הקרקע, ושימוש בממברנות מוליכות חשמל להשבת נוטריינטים משפכי חקלאות.
הכנס עסק גם בהשפעת משבר האקלים העולמי על משק המים. הוצגו בכנס מודלים אקלימיים המצביעים על כך שבעשורים הקרובים מגמות קיצון עומדות להחריף, דהיינו הפחתה נוספת בכמות המשקעים הממוצעת, עלייה בהתאדות, שינויים בכמות המשקעים, עלייה בתדירות, במשך ובחומרה של תקופות הבצורת לצד אירועים של סערות ושיטפונות.
לשינויי האקלים באזור יהיו השפעות דרמטיות על המשטר ההידרולוגי עקב ירידה במילוי החוזר שתוצאותיהם הינם ירידה בשפיעת המעיינות, ירידה במפלסי מי התהום ופחיתה בזרימות בנחלים ופגיעה קשה בסביבה האקולוגית.
גורם משמעותי נוסף הינו הגידול באוכלוסייה אשר צפויה להגיע ליותר מ – 15 מיליון נפש בשנת 2050 (ועוד כ – 8 מיליון פלסטינאים בגדה ביו”ש ורצועת עזה). הגידול באוכלוסייה שיגרום לגידול משמעותי בצריכה, לצד תהליכי עיור הגורמים להקטנת השטחים הפתוחים המהווים את שטחי המילוי החוזר.
ההשלכות של שינויי האקלים הינן צמצום בהיקף המים הזמינים למשק המים אשר יתקשה לספק את הביקוש הגובר למים. המחסור צפוי להחריף עם השנים. מגמת פחיתת המשקעים בראייה כלל ארצית והגידול באוכלוסייה וברמת החיים, דורשות קבלת החלטות בתנאי אי וודאות ומחייבת היערכות מתאימה כבר היום של המדינה ומשק המים ל– 2050 בגישה מחמירה בבחינת “יש להיערך לגרוע ביותר ולקוות לטוב”.
