המבצע לעידוד העגורים להמשיך בנדידתם לאפריקה הצליח להפחית את מספר העגורים הנשארים בעמק החולה בעונת החורף, אך מדובר בהצלחה חלקית ועדיין לא ברור אם האמצעים שננקטו יהיו יעילים גם בשנים הבאות
רבים מתושבי העמק ודאי שאלו עצמם בשבועות האחרונים – מהן כל הצפירות והאזעקות שנשמעות תדיר באזור? התשובה היא שמדובר בחלק ממאמצי החקלאים לגרש את העגורים מהשדות ו”לעודד” אותם לנדוד דרומה.
למה בכלל לגרש? משום שממצב בו אלפי עגורים יפים וחמודים נשארו לבלות את החורף בישראל, הגענו ליותר מ-50,000 פרטים, אשר מחסלים יבולים שלמים וגורמים לנזקים אדירים לחקלאים. תרומתם לתיירות אומנם חשובה, אך לא יכולה לבוא על חשבון פרנסתם של חקלאי העמק וההר.
הפעולות בשטח הן הטרדת העגורים והברחתם מהשדות החקלאים במשך החודשיים וחצי של תקופת הנדידה ואז, כאשר מסתיימת תקופת הנדידה (מחצית דצמבר בערך), יישארו בעמק כעשרים אלף עגורים, או אף פחות מכך.
ואכן, לאחר למעלה מחודשיים של מאבק קשה בעגורים, כולל מרדפים וצפירות עם לא מעט רעש, נערכה בימים האחרונים ספירה של העגורים שמגיעים ללינת לילה בעמק החולה. הספירה נערכה ע”י אגמון החולה, הפקחים של רשות הטבע והגנים וצפרים מתנדבים והתוצאות משמחות. מהספירה עולה כי כעשרים ושנים אלף עגורים לנים בלילה באגמון בעמק החולה, ועוד כעשרת אלפים בשמורת החולה ובבריכות הדגים.
חשוב לדעת – עגורים החורפים בעשרות אלפיהם בעמק החולה היא תופעה חדשה יחסית, אשר החלה בשנות ה-90 והגיעה לממדים מפלצתיים בשנים האחרונות. שתי הסיבות המרכזיות לכך הן הקמת אגמון החולה, כלומר מקור מים גדול ורדוד בו יכולים העגורים לשהות בבטחה, והשינוי שחל בגידולי השדה בעמק.
החקלאים עברו בשנים האחרונות מגידול כותנה בכל שדות העמק, לגידול ירקות לתעשייה, גרעינים וכד’. וכך, העגורים שתמיד היו חולפים בסתיו בשמי העמק וממשיכים דרומה לאפריקה, להעביר שם את החורף, החלו לעצור בעמק החולה ולהישאר כאן למשך כל החורף .
עופר ברנע, מנכ”ל החברה לחקלאות: “מעל לאזורנו עוברים מידי שנה כ 100,000 עגורים ואולי יותר. רובם ממשיכים לאפריקה. בעונה זו מתפרשים ברחבי העמק המוריק מיופי זריעות החקלאים כ-30 עד 50 שומרים. מטרתם לומר לעגור: ‘לא כאן! המשך דרכך אל אפריקה היפה. מקומך לא איתנו’.
“עת מתקדם לו החורף, הקור מגיע ואיתו רוחות הצפון, מגיע חודש דצמבר מסתיימת לה עונת הנדידה ואו אז נפתחת תחנת האכלה. לשמחתנו, הצלחנו לעודד עגורים רבים להמשיך בנדידתם לאפריקה וכיום יש בעמק פחות מ-30,000 פרטים, לעומת למעלה מ-50,000 בשנים עברו.
“אין ספק כי במצב זה עדיין ניתן ליהנות מתצפית על העגורים, אך גם להפחית בצורה משמעותית בנזקים הנגרמים לחקלאים. יחד עם זאת והתוצאות הנראות טובות, עם חלוף הזמן אין העגור מושפע מאמצעי ומאמצי ההטרדה וידיהם של החקלאים קשורות. אנו חייבים למצוא דרכים ואמצעים נוספים והתמודדות קשה ויקרה זו. עדיין רוב העלות הכספים של המיזם, אשר כולל טבע, תיירות וחקלאות, נופל על כתפי החקלאים”.
