פחות מסכים – יותר ספורט. זה אפשרי

מחפשים דרכים לעודד את ילדיכם לעסוק בספורט? הנה לכם עצות זהב מאת שי בית הלוי – המנהל המקצועי של אגודת אתלטיקה גלילית וקבוצת ריצה גליל עליון.


פעם, כשהיינו ילדים, בילינו שעות בחוץ ושיחקנו בתופסת, מחבואים, קלאס וכו’. היום לצערנו במקרים רבים מדי המשחקים בחוץ הוחלפו ע”י המחשב, הטלוויזיה וקונסולות המשחקים. בשנים האחרונות אנחנו מזהים דפוסי תנועה לא טבעיים אצל ילדים שבאים מעולם קונסולות המשחקים (פלייסטיישן וכו’), דפוסים שנובעים מתנועה ללא התנגדות ובתנאי מעבדה. קחו למשל ילד צעיר שמשחק טניס רק בפלייסטיישן ותנו לו לחבוט במחבט טניס אמיתי ותראו מה קורה…



פעילות גופנית עם ילדים צעירים הוא נושא שיש לעסוק בו ברגישות רבה, הן בהיבט הפיזיולוגי והן בהיבט המנטאלי. חשוב לדעת אילו אתגרים ומשימות נכון להעמיד בפני כל ילד עפ”י גילו ויכולתו. חשוב לציין שאצל ילדים יכול להיות חוסר התאמה בין הגיל הכרונולוגי לגיל הביולוגי. לדוגמא יכול להיות ילד בן 7 שמבחינה ביולוגית מקביל בהתפתחותו המוטורית והגופנית לילד בגיל 10 (או להיפך). איש מקצוע שמנוסה בעבודה עם ילדים יוכל לזהות מצבים כאלה ולהתייחס לילד בהתאם. ילדים צריכים ליהנות מפעילות גופנית, אם תנסו לבקש מילד לרוץ כמה פעמים ספרינט של 60 מטר לא בטוח שהוא ייהנה מזה, לעומת זאת תנו לאותו ילד לשחק סוג כזה או אחר של תופסת ביחד עם ילדים אחרים והוא בעצם יבצע את אותו אימון שרציתם וגם ייהנה מכך. אם תבקשו מילד להתאמן בקפיצה לרוחק מספר פעמים סביר להניח שזה יימאס לו די מהר, אך לא אם תשחקו איתו במשחק 3 מקלות.



חשוב שהילד ייחשף למגוון רחב של פעילויות וענפי ספורט. הבסיס התנועתי חשוב לילדים צעירים, יש להקנות לילד “ארגז כלים תנועתי” שישמש אותו בעתיד בכל ענף ספורט שבו יבחר לעסוק. כדורסלן יידע לנתר טוב יותר, כדורגלן יידע להוציא בעיטה חזקה יותר, טניסאי יידע לשנות כיוון בצורה יעילה יותר וכל אלה יידעו לנוע ולהשתמש בגופם בצורה מיטבית שתביא אותם להישגים גבוהים יותר. במידה וילדיכם מתאמן בקבוצה, חוג או כל מסגרת אחרת, הקפידו שהוא מתאמן אצל מאמן מוסמך שלמד ומתמחה ספציפית בתחום שאותו הוא מאמן. אם הנושא הזה חשוב בעבודה עם בוגרים אז הוא חשוב על אחת כמה וכמה בעבודה עם ילדיכם.



להלן מספר המלצות ודגשים לפעילות גופנית עם ילדים:

● מומלץ לקיים את הפעילות בקבוצה אך לתת דגש להישגי הקבוצה ופחות להישגים האישיים.
● הפעילות צריכה להיות מאתגרת אך יחד עם זאת מהנה.
● חשוב לשים דגש על פיתוח הדימוי האישי של הילד ובטחונו העצמי.
● הפעילות צריכה להיות מגוונת ולכלול אלמנטים של קואורדינציה, מוטוריקה, זריזות, שיווי משקל ועוד.
● יש לאפשר לילד מפגש בטוח ומרגש עם הפעילות.
● חשוב לחשוף את הילד לאורח חיים ספורטיבי באופן כללי (למשל תזונה נכונה).
● אל תאיצו בילד, הקשיבו לו. הורים או מאמנים שמאיצים בילדיהם עלולים לעורר אצלם התנגדות. תנו לילד להתקדם בקצב שלו. לא תמיד יותר זה יותר טוב.

מבחינה פיזיולוגית חשוב לדעת אילו מרכיבים (ובאילו מינונים) מתאימים לכל ילד עפ”י גילו ויכולתו. לדוגמא על קצה המזלג:

גילאי 5-8 : שיווי משקל, גמישות (כללית וספציפית), סיבולת קצרה.
גילאי 8-10 : שיווי משקל, גמישות, סיבולת קצרה, מהירות תגובה, סיבולת ממושכת.
גילאי 10-12 : שיווי משקל, גמישות, סיבולת קצרה, סיבולת ארוכה, מהירות תגובה, כוח מתפרץ.