בגיל 13 הראל ארביב עושה חיל בקבוצת גילאי 15 של הפועל מרום הגליל בכדורגל. שמחים להעניק לו את תואר “ספורטאי החודש”
כדורגלנים צעירים המשחקים בקבוצת גיל מבוגרת בשנתון אחד משנת הלידה שלהם, זהו מראה די שכיח בגזרת מחלקות הנוער. כדורגלנים שמשחקים עם בוגרים מהם בשני שנתונים ומצליחים לבוא לידי ביטוי בצורה מרשימה, זה כבר עניין הרבה פחות שגרתי. הראל ארביב מצפת, קשרה ההתקפי של קבוצת נערים ב’ של הפועל מרום הגליל המורכבת ברובה מילידי שנתון 2005, חגג לאחרונה בר מצווה וזו העונה השניה שבה הוא השחקן הצעיר ביותר בקבוצה. בעונה שעברה, שהייתה עונת הבכורה של הקבוצה בליגה תחרותית, כבש השחקן חמישה שערים עד לנקודת העצירה של הליגה. בעונה הזו כבש השחקן שער אחד בארבעת המשחקים שהספיקה הקבוצה לקיים.
כשפנינו למאמן קבוצת נערים ב’ של הפועל מרום הגליל, משה שלי, בבקשה לבחירת מועמד לתואר “ספורטאי החודש” שלנו, הוא לא היסס ובחר בהראל ארביב. הטיעונים של משה שלי היו משכנעים: “הראל ילד מקסים. הוא השחקן הצעיר מכולם. הייתה לו ההזדמנות לשחק בכל מיני מסגרות אחרות עם חבר’ה צעירים יותר, הוא העדיף להישאר עם החברים שלו מחוג הכדורגל במירון ולעלות איתם לליגה. הוא שחקן טכני ומהיר עם יכולות מצוינות בשתי הרגליים, חוץ משוער יכול לשחק בכל תפקיד. יש לו אמנם פערים פיזיים מול שחקנים בגילו, אך הוא מחפה על כך באינטלגנציה, חשיבה וסגנון המשחק שלו. לימדתי אותו טכניקות להרוויח את הכדור עם השכל ולא בכח. מעבר ליכולות על כר הדשא, הוא מתנהל בצורה מקצועית ואחראית.הוא מגיע ראשון לכל אימון, כמעט ולא מחסיר אימונים, כל משימה שמוטלת עליו הוא מבצע במאה אחוז. הראל נכס לכל מאמן. אני תמיד מחמיא לאבא שלו ולדוד שלו – גיא, שהוא רכז הספורט של המעוצה, שהם הרוויחו ילד מדהים. הצניעות והביישנות שלו כובשים כל אחד. הראל אוהב ללמוד דברים חדשים, הוא שולח לי קישורים לסרטוני אימונים מהיוטיוב. הלוואי והיו עוד הרבה כמוהו. אני מאוד אוהב אותו כאדם וכשחקן ומאחל לו הצלחה גדולה בהמשך”.
ומכאן נעבור לראיון קצר שערכנו עם “חתן השמחה”, הראל ארביב – “ספורטאי החודש” שלנו.
הראל, מה גורם לך לשחק בקבוצת גיל של בוגרים ממך בשני שנתונים – ולא בקבוצה של השנתון שלך?
“אני מעדיף אתגר פיזי ומנטלי ומעדיף לשחק עם חברים טובים, שאיתם עוד התאמנתי בחוג הכדורגל במושב מירון יחד עם המאמן משה שלי – שעבורי הוא הרבה יותר ממאמן, הוא אישיות מדהימה ואדם שמעבר לאיכויות שלו כמאמן הוא אדם עם נשמה עשירה. יש לי הרבה חברים בהפועל עירוני צפת בקבוצת ילדים א’ ואני שמח בהצלחתם, אך טוב לי במסגרת שבה אני נמצא. אני אוהב את כל החברים בקבוצה, הם כמו אחים גדולים שלי. למרות שעברנו שינוי בסגל בגלל שהיו חבר’ה שעזבו, הצלחנו להתגבר ולהישאר מאוחדים. אני מאמין שלמרות הכל נישאר קבוצה טובה ונצליח”.
אין לך חשש שהפערים הפיזיים יגרמו לפגיעות בך?
“ברוך השם, שומרים עלי מלמעלה ומלמטה. אין לי שום חשש. הרבה בזכות משה, יש לי ביטחון. הוא סומך. גם כשהיה משחק או שניים שלא הייתי במיטבי הוא המשיך לתת לי ביטחון והמשכתי לשחק”.
כמי שבא מרקע מסורתי, איך אתה משלב בין כדורגל למשחקים בימי שישי?
“אתגר מאוד גדול. יש לי משפחה גם בבית שאן, שכל שבת שלישית אנחנו עושים איתה את השבת. בסופי שבוע כאלה ההורים עזרו בכל מה שצריך, כולל להגיע עם שני רכבים לשם. במשחק הבית האחרון שלנו, שנערך במוצאי השבת בקרית שמונה, דקות לאחר צאת השבת יצאתי עם אבי בנסיעה מבית שאן לאצבע הגליל, כדי להגיע בזמן למשחק. אני מצליח לשלב בין השניים ושמח על כך”.
מיהן הקבוצות ומיהם השחקנים שאתה אוהב?
אצלנו במשפחה, להוציא את דוד שלי גיא, כולם אוהדים את מכבי חיפה בישראל וריאל מדריד באירופה. גיא אוהד את מכבי ת”א וברצלונה. הכדורגלן הישראלי שאני הכי מתחבר אליו הוא שיר צדק – גם הוא כדורגלן שומר מסורת. את שיר פגשתי בבית שאן והספקנו לדבר קצת. כיף לראות אותו מצליח ושהוא נשאר צנוע, אדם חכם ומכבד. השחקן האהוב עלי בעולם הוא פדריקו ולוורדה מריאל מדריד. הוא תמיד נלחם, נותן הכל על המגרש, לא מוותר, ווינר אמיתי ונותן הכל בשביל הקבוצה שלו”.
מה השאיפות שלך לעתיד?
“יש לי עוד הרבה זמן לחשוב על זה. כרגע אני שואף להצליח וליהנות ממה שאני עושה. החלום הגדול הוא להגיע לרמות הגבוהות של הכדורגל הישראלי, תוך שמירה על השבת”.
