כדורגל: בהפועל צפת ומכבי חיפה כואבים את לכתו של אשר סויסה

כוכב הכדורגל הגדול של העיר צפת בכל הזמנים, הלך לעולמו בתחילת השבוע. שבחים ממוקיריו ועל פועלו במכבי חיפה ובכדורגל הגלילי, בכתבה הבאה.

*. סיוע להכנת הכתבה: האתר הרשמי מכבי חיפה

בתחילת השבוע עצב רב שטף את העיר צפת ובפרט את ציבור אוהדי הכדורגל בעיר, עם היוודע דבר מותו בגיל 80 של גדול כדורגלני העיר, אשר סויסה ז”ל, שהתמודד בשנים האחרונות עם מחלה קשה. אשר סויסה יישאר לנצח כחלוץ האגדי של הפועל צפת וכמאמן אגדי של הדור הצעיר ושל קבוצות בוגרים מהסביבה. סויסה שיחק עם הפועל צפת בימיה בליגת המשנה וגם הספיק ללבוש את מדיה של הפועל חדרה ומכבי חיפה – בשורותיה שיחק שתי עונות, מהן עונה אחת בליגה הבכירה. בפוסטים שפורסמו השבוע ברשת החברתית “פייסבוק” ובתגובות לפוסטים ניתן היה לקרוא מאות הודעות של השתתפות בצער ועשרות סיפורים של אוהדים שעבורם סויסה היה אליל, כדורגלני עבר שהתאמנו תחתיו והעריצו את מאמנם.

שוקי אוחנה, ראש עיריית צפת, ספד לאשר סויסה בפוסט בחשבון הפייסבוק שלו: “בשם כל תושבי העיר, עובדי העירייה, חברי המועצה והספורט העירוני, אני משתתף בצערה של משפחת סויסה היקרה נוכח הבשורה הקשה על מותו של אשר סויסה ז״ל. אשר היה מגדולי השחקנים שגדלו וייצגו את העיר צפת ושיחק גם במכבי חיפה, הביא כבוד רב לעיר והיה דמות מעוררת השראה. במשך שנים אימן ילדים ונוער וחינך דור שלם לערכים לצד מקצועיות וכדורגל. העיר צפת מתאבלת יחד אתכם, מחבקת אתכם בשעה לא קלה זו וניצבת לצידכם. אפעל להנצחתו של אשר ז״ל בצורה משמעותית כיאה לפועלו הרב במען הספורט בצפת ולמען העיר כולה. יהי זכרו ברוך”.

אושרי לוי, גדול שוערי חצור, ששיחק בליגות הבכירות במדיהן של מכבי ת”א, הפועל נצרת עילית ובני סכנין, התאמן בצעירותו תחתיו של סויסה במכבי חצור הגלילית. לוי מצדיע לפועלו של סויסה ונפרד ממנו בכב:  “אין ספק שאשר היה דמות נערצת ברחוב הספורטיבי אצלנו בצפון. איש נעים הליכות,צנוע,ומעל הכל אהב את הכדורגל שהיה כל עולמו. אני אישית זכיתי להתאמן תחתיו בנוער בחצור וזה היה עונג צרוף. השקיע בנו ותמיד ידע להגיד את המילה הנכונה. אזכור לו תמיד את אותו יום שצוות צילום מערוץ ספורט 1 הגיע לחצור לעשות כתבה גדולה איתי על תחילת הקריירה שלי ודרשתי להגיע למגרש בחצור, בכדי לצלם איפה הכל התחיל. חיכתה לי שם הפתעה,אשר סויסה הגדול היה שם. במהלך הכתבה, ציינו שאושרי לוי חתם במכבי ת”א. אשר סויסה פרץ בבכי מרוב התרגשות, ששוער שלו זכה להגיע ולשחק במועדון גדול שכזה כמו מכבי תל אביב. מודה לך על הכל וברור לי שעוד רבות מדברים עליך טוב ממש ברגעים אלו. בהחלט רגע עצוב עבורי אבל באותה נשימה גם גאווה גדולה והכרת הטוב לאיש/מאמן שהלך מאיתנו”.

יצחק הברמן, ההיסטוריון של האתר הרשמי מכבי חיפה, פרסם בהרחבה באתר הרשמי של המועדון, על הדרך שעשה סויסה ככדורגלן, בדגש על התקופה במכבי חיפה: “אשר סויסה הגיע למכבי חיפה בשנת 1963 בגיל 23. סויסה החל את דרכו בכדורגל בגיל 16 בהפועל צפת בליגה ב`. אני לא זוכר מי הביא אותו לעבר הכדורגל, אולם זה לא הפריע לו לזכות בתואר מלכות השערים בליגה ב` וכסגן מלך השערים בליגה א`. (אז הליגה השניה בישראל) את ההיכרות הראשונה שלו עם מכבי חיפה ערך בעקיפין. דני רום-שמולביץ שירת עימו בקורס מדס”ים בצבא וכמה מחניכיו היו שחקני מכבי חיפה. לפני שהתגייס התקיים משחק לילה נגד מכבי חיפה שניצחה 1:15. ביציע ישב זלטקו צ`ייקובסקי, מאמן הפועל חיפה, שהזמינו להתאמן ולשחק בקבוצתו, בקבוצת המילואים שלה. בשלב מסויים, כשהדריך בקורס למדס”ים בנתניה רצה אותו דוד שוויצר שעבר מהפועל קרית חיים לאמן בהפועל חדרה. סויסה שחש קיפוח עוד לפני שבעט בעיטה אחת, חזר לצפת, שיחק עונה נוספת, עזר לקבוצתו להעפיל לליגה ב` תוך שהוא כובש 50 שערים. באותה תקופה אימן בצפת זכריה בן-צבי, מקשריה הבולטים של מכבי חיפה בשנות ה-50 הוא המליץ על סויסה בפני מאמן מכבי חיפה, הבולגרי ואסילי ספאסוב, וזה הורה לרכוש את החלוץ הפורה. סויסה נחת לגוב האריות ונהנה מכל רגע במדי מכבי חיפה. התהילה שאפפה את אהרן אמר,אברהם מנצ`ל, אשר עלמני, ישעיהו הלד ודני רום-שמולביץ’ גרמה לו להתרגשות גדולה, בפרט כששיחק באיצטדיון מפואר, נכון לאותם ימים. סויסה שיחק בתפקיד חלוץ, אני זוכר בעיקר את שער המשווה שכבש לרשתה של בני-יהודה בדקה ה-90”.

למרות האוריינטציה ההתקפית שלו, סויסה מצא את עצמו לתקופה קצרה בעמדה הגנתית, כפי שמספר הברמן: “משחקו השקט, השליטה הטובה בכדור ומשחק הראש המצוין שלו, לא נעלמו מעיני מאמניו ויום אחד הוחלט להסיטו לאחור, לעמדת הבלם. באותם ימים לא היה למכבי חיפה בלם קבוע. גם שוער לא. השוער הקבוע,יחזקאל גרשוני, נעדר בגלל הפלגות בצי הסוחר ובשער ניצבו לסירוגין, אברהם מורנו ונסים פרנקו. סויסה ושמולביץ התחלפו בתפקיד הבלם. איתרע מזלו של סויסה ובמשחק דרבי ב-1964 ניצב הוא מאחור. משחקו היה כמעט מושלם אלא שבדקה מסויימת איבד את עולמו: “פרנקו עמד בשער, רצתי עם ראובן יאנג מהפועל שנחשב לאחד השחקנים המהירים בליגה. השגתי אותו ורציתי למסור לאחור, לשוער, ופתאום ראיתי את פרנקו ליד הרגל שלי מחוץ לקו ה-16 והמסירה שלי הפכה לשער עצמי אומלל. אכלתי את עצמי כי הנקודות היו חשובות לנו כדי לא לרדת”, נזכר סויסה. באותה תקופה אף הוזמן לנבחרת העתודה של ישראל”.

החיבור בין מכבי חיפה לאשר סויסה לא האריך לשנים רבות. הברמן מסביר מדוע: “הרומן שלו עם מכבי חיפה לא נמשך יותר משתי עונות. מכבי חיפה נשרה לליגה א` וסויסה בן ה-25 חזר לצפת. כבר לא הייתה לו סבלנות להמשיך ולעשות ארבע פעמים בשבוע את הדרך מצפת לחיפה במשאית בה נהג. באותם ימים היה אחד הכדורגלנים הבודדים שעבד קשה גם כנהג וגם ככדורגלן. הוא המשיך לגור בצפת ומכבי רק השכירה עבורו דירות. גם חלק מההבטחות שהובטחו לו כשהגיע, לא קוימו והחלוץ המשופם שב הביתה. חצי עונה נעדר מהמגרשים עד שראשי הפועל צפת פנו אליו שיחזור לשחק. לבסוף נעתר ומי שסבלה משובו היתה הפועל כפר-סבא שנאבקה על כרטיס העליה ללאומית עם מכבי חיפה. צפת גרמה לסנסציה, גברה על הכפר-סבאים וסייעה בעקיפין לקבוצתו הלאומית לשעבר של סויסה לפלס דרכה חזרה למקום בו אהב סויסה לשחק”.

צוות אתר “גליל עולה” מצדיע לפועלו של אשר סויסה ז”ל ומוסר את תנחומיו למשפחת המנוח.