רגע לאחר הצטרפותו למכבי קרית מוצקין מהלאומית, הכדורסלן רז מור מסכם פרק ארוך בכדורסל הגלילי ומשתף בשאיפותיו לעונה הקרובה.
בתחילת השבוע האחרון הכדורסלן רז מור, שמשחק כרכז ו השתייך בשלוש העונות האחרונות למ.ס “דניאל” צפת בליגה הארצית, הגשים שאיפה גדולה שלו: לחזור ולשחק בליגה הלאומית. רז מור, בוגר מחלקת הנוער של הפועל גליל עליון, ששיחק שלוש עונות בשורות הקבוצה הבוגרת בימיה בליגה הלאומית, חתם על חוזה לעונה אחת בשורות מכבי קרית מוצקין. אחרי שעבד כל כך קשה כדי לחזור לליגה, חזר לעצמו בעונה המקוצרת האחרונה אחרי שהחמיץ כמעט עונה שלמה בגלל שקרע רצועה, רז מור מצליח לקטוף פרי של השקעה ואנחנו שמחים להעניק לו את תואר “ספורטאי השבוע”.
הקשר הגלילי בחייו של רז מור החל לפני שמונה שנים. כשהיה בן 15 עבר יחד עם משפחתו להתגורר בקיבוץ להבות הבשן והצטרף לקבוצת הנערים של הגליל. לפני שנתיים עבר יחד עם משפחתו למושב רמות נפתלי. בראיון הבא משתף אותנו רז מור בתהליכים שעבר בשנים האחרונות, על החיבור המיוחד עם מ.ס “דניאל” צפת ובשאיפות שלו לעונה הקרובה ולעתיד הרחוק.
רז, ברכות על המעבר למוצקין. עם יד על הלב, אחרי שהעונה הזו הסתיימה בשלב כל כך מוקדם, האמנת שתוכל לעשות את הקפיצה הזו כבר עתה?
“אני שמתי לעצמי מטרה לשחק בליגה הלאומית. באמצעות הסוכן שלי, לירן גודיס, ערכתי מבחנים במספר קבוצות והיו לי אימונים מצוינים, במוצקין התרשמו לטובה. כמעט סגרתי במקום אחר, בסופו של דבר המאמן רועי פרל אמר שהוא מעוניין שאני אבוא, שיהיה לי מקום מרכזי בקבוצה – ובהחלט זה עשה את ההבדל מבחינתי. אני בא כדי להוכיח מה שאני שווה, לקבל הזדמנות אמיתית, זו הסיבה שהחלטתי ללכת על זה בכל הכח”.
חזרה להפועל גליל עליון גם הייתה על הפרק?
“האמת שגליל הייתה אופציה. הבנתי שכן התעניינו, בדקו ושאלו. הם בנו את הקבוצה בצורה אחרת, עם הרבה שחקנים על העמדה שלי. הם החליטו ללכת בכיוון אחר. האופציה לא התממשה. אני לא מאוכזב, זה המקצוע. אני אשחק איפה שהכי ירצו אותי. הייתי שמח לשחק בגליל, כי זה הבית והמקום שהייתי בו והיה לי טוב. אולי זה יקרה בעתיד”.
איך אתה מסכם את הפרק שלך במ.ס “דניאל” צפת?
“עם הרבה סיפוק והרבה הערכה למאמניי, שלום (פופי) חדד ושי קדוש, לאנשי ההנהלה ולאוהדים. צפת זה בית חם שנתן לי המון. בעונה הראשונה לא ידעתי למה לצפות, התחברתי בצורה טובה לקבוצה והייתה עונה מדהימה, שציפיתי למנף אותה לחזרה לליגה הלאומית. לצערי, בפגרה שבין העונות קרעתי את הרצועה הצולבת, עברתי ניתוח ושיקום. נאלצת לחשב מסלול מחדש, להקדיש זמן לפיזיותרפיות ואימונים. הצלחתי לחזור בסיום אותה עונה – עונה שבה אימנתי גם במחלקת הנוער וזכיתי בסיומה באליפות מחוז צפון עם קבוצת ילדים א’, כך שהצלחתי להוציא משהו מהעונה הלא קלה הזו. באתי לעונה האחרונה יותר חזק ומוכן, חזרתי לעצמי ליכולות והביטחון. לצערי הקורונה טרפה את הקלפים והעונה הסתיימה מוקדם. צפת זה המקום שאני הכי מעריך בעולם, נתנו לי להרגיש בית, חום, אהבה והערכה, כל מה שרציתי. גם אבא שלי התחבר למועדון ובשנה האחרונה נרתם בהתנדבות ואהבה לעזור במחלקת הנוער. אני באמת חייב להם. מאחל להם שיעלו ליגה ושניפגש בהמשך הדרך. זה בהחלט מקום שאני ארצה לחזור אליו”.
איך אתה מסכם שתי עונות של אימון?
“גם את הפרק הזה אני מסכם בסיפוק גדול. אחרי הזכייה באליפות, המשכתי עם קבוצת ילדים א’ בליגה מחוזית מאחר ולא מימשנו את העליה. הייתה לנו עונה טובה. בשלהי העונה התחלתי לאמן גם קט סל וגם קבוצת נשים שהתחילה פעילות. נחשפתי לתחום האימון לפני שנתיים מאוד התחברתי לזה. ההתרגשות הכי גדולה, היא לראות שחקנים מתקדמים ולעצב אותם. האימון עוזר לך כשחקן, זה פתח לי עוד עולם להסתכל מזווית שונה וללמוד את הכדורסל. זה בהחלט נותן כלים בתור שחקן. בקיץ העברתי אימונים אישיים. כעת אני מתפנה לאתגר שלי בכדורסל וללימודי חינוך גופני במכללת אוהלו, לכן אוותר על תחום האימון”.
מה המטרות לעונה הקרובה?
“ביום חמישי אנחנו מתחילים להתאמן וזו תהיה הזדמנות ראשונה להתרשם מקרוב מהסגל. מוצקין זה מועדון שמכוון גבוה. אנחנו שואפים להיות הכי טובים שאנחנו יכולים. פלייאוף עליון זו המטרה הראשונה. משם השמיים הם הגבול”.
מה המטרות שלך לעתיד?
“אני מאמין בהצבה של מטרות גבוהות. הצבתי לעצמי להיות בלאומית. מטרת העל להיות שחקן משמעותי בליגה הזו, להצליח עם הקבוצה ובהמשך בשנים הבאות להגיע לליגת העל”.
