מייסטר שיווק פירות
view counter
גוף חטוב ומעוצב ב- 20 דקות אימון פעם בשבוע! הצטרפו לעשרות מתאמנים שכבר רואים תוצאות! EMS PLUS ראש פינה
view counter
גוף חטוב ומעוצב ב- 20 דקות אימון פעם בשבוע! הצטרפו לעשרות מתאמנים שכבר רואים תוצאות! EMS PLUS ראש פינה
view counter

מועדון טריאתלון גליל עליון - נצחון הרוח

בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
23.04.08
מה זה הספורט עם השם המבלבל הזה (לקח לי כמה חודשים להצליח להגיד)?

כפי שמרמז שמו, הוא מורכב משלושה ענפי ספורט: שחייה (בד"כ בים), רכיבה על אופניים וריצה. צריך לראות את הדבר הזה כדי להאמין. אנשים מכל הגילאים, שמונה עד שמונים, מתחרים תחרות ארוכה ומורכבת שבמהלכה הם מחליפים ציוד, בגדים, נעליים ותודעות. התחרות כוללת, אם כן, גם יכולת להחליף, לשנות, להתאים עצמך תוך רגעים ספורים לפעילות חדשה. יותר מכל מצריכה השתתפות בטריאתלון יכולת אתלטית מרשימה ומשמעת ברזל, הספורטאים שמגיעים לריצה, המקצה האחרון בתחרות, מגיעים אליה סחוטים וצריכים לגייס אנרגיה גופנית ובעיקר רגשית כדי להמשיך.

האימונים כוללים לא רק חיזוק בכל אחד מהמקצועות אלא דגש רב על המעברים, על שמירת אנרגיה להמשך התחרות. לכל טריאתלט תחום חזק יותר ופחות. אורח החיים של טריאתלט כולל הרבה הכרות עם גופו, החוזקים והחולשות שלו, הדרכים להטעין אותו באנרגיה. ספורטאים אלה הם בעלי מודעות עמוקה, נפשית וגופנית.
מאיפה לי כל הידע הזה? ובכן, כצפוי, יש לי בן משפחה אהוב שסחף את הבית כולו לעולם הזה של התמודדות עם הגוף והנפש. היכרותי המעמיקה והולכת עם העושים במלאכה הגבירה את השתאותי והערכתי.
ובכן, אחראים להתרחשות הגלילית האינטנסיבית הזאת שני מאמנים "משוגעים לדבר", כל אחד מהם בדרכו המיוחדת לו והכל כך שונה משל חברו.
אלון הירש מיפתח הוא הרוח שמאחרי קבוצת "הגליל העליון". אלון הגיע לגליל ב- 92', בעקבות אשתו, אותה הכיר בוינגייט. לפני שהתוודע לטריאתלון, הוא עסק בריצות ארוכות. בגליל פעלה אז קבוצת בוגרים, רובם ממלכיה. אלון התחיל להתאמן איתם. בהמשך ניסה לאמן כמה ילדים ביפתח, והשאר, היסטוריה... ב 93-94 אלון עבר קורס מאמני טריאתלון וב 95 יצא כמאמן נבחרת ישראל לאליפות אירופה ולאליפות העולם. היום, מלבד קבוצת גליל עליון, אלון מאמן כמה ספורטאים מנבחרת הנוער וכן את אלוף הארץ לקבוצות גיל עד גיל שלושים.
קבוצת גליל עליון היא קבוצה גדולה, רבת משתתפים, ברמות שונות. רובם תלמידי "עמק החולה", תושבי הקבוצים ןהמושבים המאכלסים בית ספר זה. אלון מגדיר את חניכיו "ילדים מקצוענים". משבח את ההתנהגות שלהם, הרצינות, הבגרות. כמי שגם מלמד ומחנך ב"עמק החולה", לעיתים הוא מופתע מההבדל בין התנהגותם כתלמידים וכספורטאים. דקר בן-שאנן מעמיר, חובר לאלון באימון הקבוצה בשנים האחרונות. הספורטאים הבולטים בקבוצה, כיום, הם נווה כהן מרמת יוחנן, שגר בפנימית הספורטאים בכפר בלום ויונתן אולשנסקי מבית הלל, שניהם בולטים בתחרויות בארץ.
עמיתי לחינוך והוראה בביה"ס ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק, יעקב קושינסקי מסאסא, מאמן את קבוצת "פיסגה גליל עליון". יעקב נחשף לטריאתלון, לפני 12 שנה, בעת שאימן אימוני כושר ביפתח. גם הוא, כמו אלון, עסק לפני כן בריצה, אבל הטריאתלון כבש אותו, הוא החל להתאמן בעצמו ומהר מאד עבר לאמן ילדים.
יעקב, איש הר מובהק, אין עלייה שעומדת בפניו. הקבוצה, אותה הוא מאמן, מורכבת ברובה מילדי הקיבוצים סאסא, יראון וברעם וכן ילדי הכפר ריחניה. לקבוצה, כמו לביה"ס, אופי הררי, רב-תרבותי. האימונים על ההר, מחייבים כח סיבולת רב בשל הרוחות, הקור והטופוגרפיה. הספורטאית הבולטת ב"פסגה" היא לי שמש מסאסא, אלופת הארץ לבני 15-14 ומועמדת להיות אלופת הנוער השנה.
מה נדרש מטריאתלט? אלון: ברמה הנפשית- יכולת התמדה, ביטחון עצמי. על קו הזינוק אתה רוצה להגיע ראשון, גם אם אתה יודע שלא תגיע לזה, זוהי התודעה שאיתה צריך לצאת כל ספורטאי לתחרות. ברמה הגופנית -  כח בגפיים עליונות ותחתונות, קורדינציה תנועתית, ריכוז, סיבולת לב ריאה.
למה דווקא טריאתלון? יעקב: הטריאתלון מפתח את הגוף באופן הרמוני, מבטיח בניה בריאה של הגוף, מפעיל אותו בצורות מגוונות. הגיוון מקל גם על היכולת להתמיד, יש עניין, אין מונוטוניות. אבל הגיוון גם מייקר את הספורט הזה.
אז איך פלש לחיינו ענף הספורט הטרנדי-יאפי, טריאתלון? אנחנו, אנשי פריפריה, קבוצניקים, מושבניקים, בעלי אמצעים בינוניים מינוס, מוצאים עצמנו מלווים את ילדינו לתחרויות בקיסריה ובהרצליה, מול "צפונים" שצפוניותם מסמלת את מיקום השכונה שלהם בעיר ולא את העובדה שהם יושבים על גבול בעייתי.
אלון: הטרנדיות היא משהו של חמש השנים האחרונות. נכון, מודים אלון ויעקב, יש צורך באמצעי אימון מגוונים, שמייקרים, אבל המרדף הזה אחר מותגים, הצורך של הספורטאים להחליף ציוד ולשדרג, מיותר. במחנות אימונים בהונגריה ראינו ספורטאים שמתאמנים עם אופני ברזל, נעליים צנועות ומגיעים להישגים מעולים. אלון מזכיר שמיכה כגן, משמיר, אלוף הארץ לשעבר, נהג להתאמן על אופני פלדה.
ובכל זאת, רוב ההוצאות נופלות, כדרך הטבע, על ההורים, הציוד, ההסעות, ההרשמה לתחרויות.
הן יעקב והן אלון הביעו תסכול מכך שאין תקשורת בין המועצות. עיקר המעמסה הכלכלית נופלת על מועצה אזורית גליל עליון וזה עוול. בקבוצת גליל עליון למעלה ממחצית הספורטאים הם ממבואות חרמון. בפסגה, יש כמה ספורטאים תושבי מרום הגליל. בעבר היו ספורטאים מראש-פינה ומיסוד-המעלה. אין עזרה משמעותית מכיוון מועצות אלה. אלון מציע שהקבוצה תייצג את גליל עליון ואת מבואות חרמון כאחד וגם שמה ישונה בהתאם.
בני בן-מובחר, ראש מועצת מבואות חרמון, לא היה מוכן להתייחס לטענות על אי תמיכה. בן-מובחר, שנראה מלווה את בני משפחתו לתחרות הטריאתלון באילת, הודה כי הוא אוהד את הספורט אלא שלטענתו תושב מבואות חרמון מקבל תמורה טובה יותר למיסים שהוא משלם. אין טעם, לדעתו, לפרוט לפרוטות את השירותים שנותנת המועצה לתושביה. יותר מזה לא היה מוכן להתייחס, הוא לא נוהג לדבר עם כתבי "על הצפון", כך הטעים באוזני. האם יתכן כי קבוצות הטריאתלון נופלות קורבן למאבקים בין המועצות באזור?
אופי הקבוצות שונה למדי. ב"גליל העליון" רוחם של אלון ושל דקר ניכרת בכל ויש פעילות ענפה של הורים, המעורבים ברמות שונות בקבוצה. ב"פסגה", יעקב ממלא את רוב התפקידים, הורים בקבוצים לא מופרטים נוטים יותר לסמוך על המאמן ולהשאיר בידיו את רוב המלאכה. קיבוץ סאסא נושא ברוב ההוצאות של הקבוצה. סאסא, קיבוץ של מוזיקאים ואומנים, למד להכיר בערכו של הספורט התחרותי המאתגר הזה.
אי אפשר שלא לסיים בנימה מעט אישית ולחזור לרגעים בסוף מאי, שנה שעברה, בהם הבן שלי סיים את תחרות הדואתלון באגמון החולה. בטמפרטורות של 38 מעלות בצל, הילד שלי רץ והקיא והמשיך לרוץ. שאלתי מנין שואבים 36 הקילוגרמים האלה כוחות ועניתי לעצמי שתמיד ידעתי, שרוח האדם אין לה גבולות ומה שהגוף לא יכול, היא יכולה גם יכולה. ברגעים כאלה ליבי נחמץ ומתרחב.
ביום שישי כז' ניסן, שניים במאי, יתקיים שוב דואתלון באגמון החולה, לזכר בנינו שנפלו במלחמת לבנון השנייה. דומה כי אין דרך טובה מזו להנציח את זכרם. תושבי האזור מוזמנים בהמוניהם לצפות ולעודד את ספורטאינו.

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital