האיש שירגיש, יקפיץ וילהיב את הקהל שלכם. מי שידאג להרים את האירוע שלכם לגבהים חדשים. DJ אילון ישראל – תקליטן הבית של הצפון!
view counter
מחפשים אימון פונקציונאלי המשלב קרוספיט, TRX ואקסטרים? אימוני כושר אישיים וקבוצתיים במתחם מאובזר וחדשני. קרוספיט קריית שמונה
view counter
מחפשים מועדון כושר עם מגוון רחב של חוגים ומכשירים מתקדמים? הצטרפו עוד היום למשפחת הכושר החזקה של בי אקטיב
view counter

לחץ ופחד - שני החברים הכי טובים שלי

מאת: 
יניב לוי
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
24.11.15

כל אחד זוכר את היום הזה, כאשר, בפעם הראשונה אתה עוזב את הבית בהתרגשות והולך לישון אצל חבר ואז הוא מתחיל ויכוח סוער עם אימא שלו, עד שהיא דופקת לו איום צד ג' - "אם אתה ממשיך להשתולל - יניב ילך הביתה!!!"

דְּחָק,לחץ :Stress
תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון של האדם כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי או פסיכולוגי. הגירוי היוצר את הלחץ עשוי להתקיים במציאות או במחשבתו של אדם והוא נתפס כמסכן או כמאיים על השלמות הפיזית או הנפשית שלו, מהיכן נובע הפחד?
פחד הוא מנגנון הגנה הישרדותי.
לדוגמא: אם אני הולך ביער בכיף שלי ורואה פתאום אריה - ישנם שלושה סוגי מצבים לשרוד את זה:
1.Fight  - לתקוף 
2. Flight - לברוח
3.Freeze  - להיכנס לשוק
ואז הגוף עובר לאוטומט, בשני מישורים: פיזי, נפשי-פסיכולוגי.

10 תחושות פיזיות בגופך כשאתה רואה אריה:
אתה שובר את השיא של יוסיין בולט ב 100.
הראייה שלך מתחדדת כמו צלף בגולני.
מתחיל לחשוב מהר כמו רמי לוי.
אתה יכול לקפוץ כמו באגס באני.
הלב שלך פועם כל כך מהר כמו בפגישה הראשונה שלך בכיתה ז'.
יותר דם מתחיל להגיע לשרירים ברגליים ובזרועות. אתה מרגיש כמו בסרט של פופאי - פחות דם זורם לאיברים ולבלוטות שמטרתם אינם מלחמה.
מערכת העיכול נעצרת. פתאום לא בא לך על שווארמה חזן, פסולת עודפת מסולקת כדי לגרום לך להרגיש קל יותר.
התפקוד המיני פוסק (פה אני לא אתן דוגמא).
אישונים מתרחביםכאילו אתה נמצא במסיבת טבע, לא מרגישים כאב.

10 תגובות נפשיות-פסיכולוגיות לאותו אריה מלמעלה:
יכולת המיקוד נעלמתואתה מרחף כמו שיעור מתמטיקה 5 יחדות בסוף יום.
בלקאווט מטורף כמו שקרה לך כאשר קראת את הדרשה בבר מצווה.
אתה מוצא את עצמך חושב על לדברים אחרים בזמן תחרות ("יש מצב שנעלתי את הרכב?").
אתה חושש לאכזב את אבא שלך אשר יושב ביציע ותמיד זה נגמר בכרטיס אדום.
יש לך ספקות לגבי היכולות שלך כי בדיוק נכנס הרוסי בלי הצוואר, זה שאתה אמור להתחרות מולו.
אתה מודאג שלא תצליח כי לרוסי הזה יש גם מאמן רוסי.
אתה מודאג להתפרק('CHOKE')  תחת לחץ כי יש סיכוי אמתי שאתה לא תצליח.
מחשבות כישלון מתערבותביכולת הריכוז שלך אחרי ששרקו לפנדל ואתה הבועט של הקבוצה
אתה מודאג שלא תעמוד במטרות, במיוחד כשאתה הקפטן של הקבוצה.

סיפור אישי:
השתתפתי לפני כשלוש שנים בטור ערד הבינלאומי. הגעתי מוכן לקרב לאחר אימונים מפרכים. עמדתי על קו הזינוק עם כשמונים רוכבי עילית מוכשרים, חלקם מישראל וחלקם מחו"ל. הייתי רגוע בזינוק. כולם חיכו לסלקציה של העלייה הראשונה כדי להפריד את הגברים מהילדים (מושג מעולם האופניים). מבחינתי, לצאת מהעלייה עם הילדים היה בהחלט עושה אותי יותר גבר ואכן, יצאתי טוב - פלטון שני בגישור לקראת המטפסים הטובים.

ירידה טכנית ומסוכנת. אני עושה דרפטינג אחרי רוכב עילית נחוש מאד. נכנסים לירידה בסיבוב חד ב-70 קמ"ש... אני עף לתעלה של 12 מטר סלעים וקוצים. נראה לי שמעכתי איזה שפן סלע, קם בשארית כוחותיי, בודק שלא שברתי כלום, רואה שבגדי הרכיבה קרועים, הטייץ קרוע ומלא דם, מסתכל על האופניים ורואה שהמצב לא טוב... איך, לעזאזל, הגעתי לפה? איך אני יוצא מפה? אף אחד לא יראה אותי. למזלי, הגיע הרכב של המאמן שלי, עידו סירקין. הוא ראה אותי למטה, מיד הוא עזר לי לצאת מהתעלה. עידו שואל אותי: "איך אתה?" אני עונה לו: "לא יודע. תגיד אתה..."

הוא בוחן את האופניים, מחליף גלגל שהתעקם, מעלה אותי על האופניים ואומר: "סע חזק, בכל הכוח. אתה תתפוס אותם". בדיוק אז מגיע אמבולנס שהגיע לפנות אותי ומסמן לי לעלות לאמבולנס לפינוי לבית החולים. עידו מסמן לנהג: "שום אמבולנס. הוא ממשיך". הנהג מסתכל עלי, מסתכל על עידו. "סע, סע, הוא יהיה בסדר" עידו אומר לו ואני ממשיך בכל הכוח לנסות להגיע לדבוקה... אחרי 40 ק"מ - "בום". רעש חזק. נשבר לי המעביר האחורי. נגמר המירוץ!!! שוב מגיע אמבולנס ודורש שאני אתפנה. עליתי על האמבולנס ישירות ל"סורוקה". הכניסו אותי בבהילות למחלקה הפלסטית עם שפשופים וכוויות בדרגה חמש.

הייתי מושבת מספר ימים ובאימון הראשון שלי לקח אותי עידו לירידות של יער בירייה (עמוקה)... למי שלא מכיר - מסלול צר, טכני, מהיר ומסוכן - שנייה שאתה לא בריכוז - אתה מחבק עץ או אומר שלום לפרה. אני זוכר את הדבר הראשון שאמרתי לו: "עידו, אין מצב. אני לא יורד. אני מת מפחד". והוא התעקש!!! ירדתי בפחד מטורף את הירידה, שרפתי את הברקסים. הוא המתין לי בסוף הירידה עם הרכב והוא שואל אותי: "איך היה?" אני אומר: "מפחיד רצח". הוא עונה לי: "מעולה, תעלה. עושים את זה פעם נוספת". אמרתי לו: "אין מצב. אני הולך הביתה !!!" הוא אסף אותי ואמר לי: פעם נוספת. אבל, בלי ברקסים. תהיה משוחרר". באותו היום ירדתי את הירידה כחמש פעמים ברציפות... אני לא אשכח את היום הזה.

בדיעבד, עידו עשה שני מהלכים מבריקים כמאמן:
1. הוא העלה אותי מיד לאחר התאונה על האופניים, למרות שהמצב לא היה טוב, כדי שלא תישאר לי טראומה מהאופניים.
2. הדבר השני הכי חשוב - הוא לימד אותי להתמודד עם הפחד הכי גדול שלי.
זו הייתה צומת עבורי - או שהייתי עושה את האימון ומתאמן על הפחד או שלעולם לא הייתי ממשיך לרכב.

אז מה עושים?
העצה שלי - אפשר להתאמן על הכל, גם על מצבים כאלה. לא פעם, אתה נתקל בספורטאים מדהימים באימונים, אבל, כשזה מגיע למגרש, או בתחרות חשובה - משהו משתבש ולהפך. ספורטאים שעולים מהספסל עושים שינוי מטורף בתוצאה, כאילו זה אדם שונה, שחקנים השווים מיליונים מפספסים פנדל פשוט במשחק גמר גביע, רוכב אופניים שפספס ספרינט פיניש, מתעמלת שעפה מהקורה ושוברת יד במשחקים אולימפיים.

אני מאמין, שכדי לצמצם את הפחד והלחץ - אפשר להתאמן על זה ביצירת רוטינה קבועה מספר שעות לפני וממש סמוך לתחרות .וגם ליצור מצבי לחץ מדומים בשגרת האימונים.

רוטינה שאני מבצע לפני תחרות - לי זה עוזר מאד!!!
שעה שעתיים לפני תחרות:
חיוך גדול - מוריד את המתח.
להאט את הקצב, קח את הזמן שלך.
הקשב למוסיקה מרגיעה. אני אוהב את יהורם גאון.
הרגעת המוח תגרום להרגעת הגוף. אני חושב על הבנות שלי משחקות.
מדיטציה: התמקדות במחשבה אחת או במלה אחת "שלווה" - כדי להשיג גישה פסיבית.
ים (זו המילה שלי) - מילה אחת כשאתה מתאמן, חוזר ואומר אותה אלפי פעמים ובשנייה שאמרת אותה - אתה נרגע.
התמקד ב"כאן ועכשיו".
תגיע עם תכנית משחק טובה.
תהנה.

חצי שעה לפני, או, ממש על קו הזינוק:
להעלות את קצב הנשימה.
לפעול באנרגיה- לקפוץ, לרוץ במקום.
השתמש במילות עידוד: "קדימה, יאללללה, “vamos” ,"lets go"
הקשב למוסיקה ממריצה.
השתמש בדימוי ממריץ: שחיין - כריש, רץ - צ'יטה, רוכב אופניים - מכונה.


 

רמת לחץ וביצוע

לסיכום:
ל-2 ספורטאים באותו אירוע, לאו דווקא יהיה את אותה רמת לחץ או פחד. ספורטאי המשתתף בתחרות גולף יהיה ברמת לחץ שונה מספורטאי המתחרה בהרמת משקולות. לרמות המתח והפחד אין, בהכרח, השפעה שלילית על ביצועים. כל עוד אתה מתאמן על המצבים האלה ואתה באמת אוהב את סוג ההתרגשות המטורף הזה שאי אפשר להסביר אותו. בסופו של דבר - הכל תלוי איך מפרש אותה הספורטאי.

 

יניב לוי
יניב לוי


מאמן מנטלי/פסיכולוגי ויועץ עסקי

052-3220854

פרסום תגובה חדשה

CAPTCHA
אתגר זה נועד לוודא שהינך אנושי כדי למנוע "ספאם".

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital