זקוקים לחנות מחשבים איכותית עם שירות התקנות מקצועי ואמין? פתרונות מחשוב וסלולר לבית ולמשרד. LP מחשבים לאנשים שבאמת אוהבים מחשבים
view counter
כל המשקאות עליהם אתם רק חולמים במבחר עצום ובמחירים ממש נמוכים. כולם זורמים ליין בעיר קריית שמונה!
view counter
השכרת ומכירת במות הרמה, מלגזות וגנרטורים. רום צפון - פתרונות הרמה ושינוע
view counter

מכבי פרנקפורט בכדורסל

מאמו - מוצרי תינוקות
view counter
כנאפה בקריה קריית שמונה
view counter
רום צפון - פתרונות הרמה ושינוע
view counter
Shay Dekel Store - סטודיו לעיצוב ותפירה בהתאמה אישית
view counter
צ'יז פיצה - Cheese Pizza
view counter
ינקי אילן שלומי שלטים בע"מ - מפעל לייצור כל סוגי השלטים, הדפסות דיגיטליות ותמונות קנבס
view counter
יוסי אלמקייס הגברה ותאורה
view counter
אוחנה סנטר - המרכז לאספקה טכנית
view counter
מגזין אופניים - האתר השיתופי המוביל לרוכבים
view counter
בייקרס אליפלט - המרכז הצפוני לרוכבי אופניים
view counter
המרכז לטניס בישראל סניף קרית שמונה
view counter
אנימל קריית שמונה - חנות ציוד ומזון לחיות מחמד
view counter
פיצה בכפר - שאר ישוב
view counter
הגר - קונדיטוריית בוטיק ביתית
view counter
יין בעיר קריית שמונה - הקנייה הכי טובה בעיר
view counter
Dr. Cell - מעבדה סלולרית לתיקון טלפונים סלולריים וסמארטפונים וחנות אביזרים
view counter

החברים של ענר - בלוג מס' 10: Strawberry

מאת: 
ענר לברון
בשם: 
גליל עולה
תאריך: 
02.05.10
Strawberry

המיטה הייתה ארוכה משחשבתי אך יאנקוביץ לא התרגש, ניסע עם דלתות פתוחות הוא אומר לי בשפת הסימנים, ואני משייט ברחובות פרנקפורט עם טרנזיט מסחרית באורך של מיניבוס. תלתליו הג'ינג'ים של יאנקוביץ מבצבצים מבעד לחלון הקטן שמאחורי הנהג, מידיי כמה שניות אני גונב הצצה להיות בטוח שיאנקוביץ (בעברו שחקן כדורגל גדול במכבי פרנקפורט) והמיטה שלי עדיין בחיים. יאנקוביץ שרוע על מזרון המיטה מצויד בבקבוק המים שקיבל ממני, תפס סיאסטה אמיתית. איש האחזקה הקרואטי של בית הדירות החדש שלי, ליאנקוביץ ולמיטה שלום, ולי מגיע להתחדש על דירה חדשה. עם פארק מתחת לבית, בריכות עם ברבורים, ונוף יפה בו נצפים גורדי השחקים של פרנקפורט...
 
סולסיאליטוס הבר/מסעדה המקסיקני שברחוב קיס היה מלא, הקוקטלים היו צבעוניים מתמיד, אנשים מכל הסוגים פיארו את המקום, המוסיקה הייתה קצבית ועכשווית, אוירה אמיתית של סוף שבוע גרמני, שום דבר לא רמז על העתיד לקרות... בעודי מנסה להבין על מה חברותיי מדברות בגרמנית, קול מוכר ביותר חודר את אוזניי, אני מתקשה להאמין, שתיתי בירה אחת, לא יכול להיות שאני שיכור, אבל הקול ממשיך להדהד, קצבו מתגבר לו אט אט, האם אני חולם?? לא!! זאב נחמה לא פחות ולא יותר, השיר "תותים" של להקת אתניקס בגרסת דאנס מזעזעת... אני מעט נבוך אבל לא יכול לשמור את זה בלב, ואני משתף את חברותיי תכירו "strawberry"... זה מגיע מישראל. העיניים שלי התרוצצו סביב וניסו לבחון את תגובות האנשים לשיר. את זה שאתניקס בהופעה חייה הייתה הקלטת הראשונה שרכשנו לוידיאו החדש אי שם בתחילת שנות ה- 90, זה שמאז אתניקס היו הלהקה הנערצת ביותר עליי, זאב נחמה היה הגיבור הבלתי מהורהר שלי, ואף הייתי עושה הופעות בשכונה עם חבריי לעיניי השכנים הנבוכים, זה שהייתי בהופעה שלהם בלונה פארק עוד לפני שהיו חצי מהמתקנים שם, כשאייל גולן עוד היה נער תימני ואלמוני שהצטרף לשיר או שניים. טוב את כל זה שמרתי לעצמי בכל זאת לא צריך להגזים... לא שווה לאבד שתי חברות בלילה אחד...
 
אחרי שהתאוששתי מהטראומה בבר המקסיקני עשיתי את דרכי לדירה המפורסמת של ראול (ראה פרקים 4,7). ראול מקבל את פניי בכניסה ומודה שיושבים כרגע בסלון מעל 20 איש כאשר את רובם הוא בכלל לא מכיר. היה אפשר למצוא שם חבורה של צרפתים, איטלקים, מספר יווניות, גרמנים, רוסייה ואפילו שכנה מקפריסין. השעה כבר הייתה מאוחרת אחריי 2 בלילה, ראול מוציא את החבורה לדרך, אני מהרהר עם עצמי האם אני בטיול מאורגן?? מי אלו כל האנשים האלו סביבי, מאיפה הם באו? ואיך ראול לא מכיר אותם? אנחנו עוצרים בבר טאקילות וראול מחייב אותי לשתות כוסית של טאקילה בתוספת פלח תפוז תבול בקינמון, כמו את שאר 20 האנשים האלמוניים. הרחוב נראה כמו מערב פרוע. מלא שיכורים, לכלוך, רעש וריח של שווארמות ונקניקיות מציף את הסמטאות. אנחנו נוחתים במועדון שמנגן מוסיקה שגורמת לי להתגעגע אפילו לביצוע "תותים" בגרסת הדאנס. טכנו מייאש וזול קורע את אוזניי וכעבור חצי שעה אני מחליט לנטוש, מגיע לדלת היציאה ומזהה סוג של נייר צבעוני על הרצפה. עושה הרושם שהנייר לא קיבל יחס חם מהבליינים, סימניי סוליות הנעליים ניכרים היטב, אני מחליט לאמץ אותו... לא יכול להיות סוף טוב יותר לערב הזוי שכזה יצאתי עם 40 יורו וחזרתי הביתה עם 90. בעודי כותב שורות אלו וודאי יושב לו גרמני שיכור ובוכה על הבילוי היקר שיצא לו...
 
בבוקר ה- 1 במאי כל הכבישים הקרובים לביתי סגורים לרגל מרוץ האופניים, יום הפועלים וכל העיר סגורה. אני מכיר את ה- 1 באפריל, אף אחד לא הכין אותי ל- 1 במאי... סתם ירדתי למכבסה (ראה פרק 9) וגם בסופר לא אזכה להיות. לפחות זכיתי לראות משהו שמעולם לא ראיתי בארץ. היא עמדה לה במרכז הצומת, שיערה הבלונדיני בצבץ מבעד לכובע, אני טועה מאיזה מגזין אופנה היא יצאה, הצומת הזאת מעולם לא הייתה כל כך יפה. לרגע לא עניין אותי שקיות הכביסה העמוסות שהכבידו על ידיי. עמדתי וצפיתי בה מסובבת מכוניות, ביד אחת מסמנת לעצור וביד השנייה מסמנת לעבור, נדמה שאפילו הקונוסים שמסביבה מתקשים להישאר אדישים לנוכח ההופעה המרשימה. שוטרת מושלמת מכוונת את התנועה ממש מתחת לביתי.
 
לא יכול לחתום בלוג וחוויות סוף שבוע גרמני מבלי להזכיר את הבחור שישב מאחוריי לפנות בוקר ברכבת ואת הסאונד של הקיא שהכה בי, לפחות שייראה כאילו חזר מבילוי אבל לדעתי הוא רק קם לעבודה. אני כבר וויתרתי על ארוחת הלילה...

 

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital