א.א אורטופדיה וספורט
view counter
זה הזמן לגלות עולם ומלואו בעבור חיות המחמד שלכם. אביזרים, ציוד ומכירת דגים. צדק חייתי - מזון וציוד לבעלי חיים.
view counter
הליגה האזורית בכדורסל של הגליל העליון בחסות מייסטר שיווק פירות
view counter

הבלוג של דורון קרמר: ''שלוש שניות לסוף, שיוויון, כדור אצלי ביד''

מאת: 
דורון קרמר
בשם: 
תאריך: 
03.12.07

הפעם בבלוג של קרמר, מספר דורון על הפיספוס הגדול בשניה האחרונה, במשחק מול הגליל. ועוד על כל העולם כרגיל.

בלוג אישי הציעו לי, בלוג אישי קיבלתי. אז הנה ההרגשה הכי אישית, ממעמקי ליבי, מוגשת לכם: אני מרגיש חרא.
תחזרו שוב לכותרת. ההמשך של הסיטואציה שמתוארת שם היא זריקה חופשית לגמרי. זריקה שיכולה לנצח את המשחק אם תיכנס. אבל רגע, בואו נחזור לאימון של מוצאי שבת. הזריקות שלי נכנסות. אני מרגיש טוב והביטחון בקליעה נמצא שם, "חזר לעצמו", אני אומר לעצמי, "השטף שוטף". מחר הזמן לממש.
11 שניות לסוף המשחק בגליל, אנחנו בפלוס 2. טיים אאוט. לא שיחקתי מסוף המחצית הראשונה אבל אני מרגיש שאני צריך להיות על המגרש. אני נעמד כדי שהמאמן בלינקו יראה אותי ומסתכל לו עמוק בתוך העיניים מבלי שהוא שם לב, ומשדר לו שדר, מהמוח שלי למוח שלו, שיכניס אותי. התקשורת הזו בינינו כבר עבדה בהצלחה בעבר. לא עוברות חמש שניות והוא מסמן חמישייה כשאני בתוכה. בריאן טולברט יוביל את הכדור, ארבעת השחקנים האחרים יתפרסו ויחכו למסירה. אבל קודם קמפבל מהגליל צריך לקלוע 2 מהקו. הוא נראה בטוח בעצמו ומפוקס ואכן קולע. 11 שניות. אני מוציא את הכדור לבריאן טולברט ורץ במורד המגרש.
קשה לי להסביר איך ולמה, אבל ידעתי לאורך כל היום שאני הולך לקחת את הזריקה הזו. אורי יצחקי שאל אותי לאורך כל היום מה אכתוב בבלוג. לא רציתי לספר לו, מחמת נאחס,
שזה יהיה על הזריקה האחרונה. התכוננתי אליה, הקרנתי לעצמי סרט בראש איך אני מקבל את הכדור, מקפיד על הטכניקה של השחרור, משחרר והכדור צולל פנימה. הייתה לי התלבטות אחת. באיזו צורה לחגוג את סל הניצחון. ביום חמישי האחרון נולד בני השני. זו הייתה אמורה להיות מתנת ברוך בואך לעולם. לכן התלבטתי אם אחרי שאקלע את הסל ארוץ ואדחוף אגודל לפה סטייל רוביניו או, אחגוג בצורה שמרנית יותר בהנפת הידיים המדמות עריסה סטייל בבטו ורומאריו ממונדיאל 94'.
טולברט מכדרר בצד ימין, עובר את החצי. השומר שלו לוחץ אותו. 6 שניות. אני בצד שמאל, מאחורי הקשת. לרגע נדמה לי שהוא הולך לקחת את זה על עצמו. גם בגליל חשבו כך. הם רצו להוציא את הכדור מהידיים שלו. השומר שלי עוזב אותי ורץ לדאבל טים על טולברט. הוא מזהה את הסיטואציה ומוסר לי את הכדור. אני תופס אותו ומתיישר לכיוון הסל. שלוש שניות לסוף, שיוויון, כדור אצלי ביד. wide open shot. אני מסדר את הכדור בכף היד שהקווים על הכדור יהיו מקבילים, מתרומם לזריקה בניתור קל (הניתור היחידי שאני מכיר), משחרר, מיישר את המרפק וכף היד נופלת לפנים. הכדור באוויר, הראש ריק ממחשבות. הכל קורה בהילוך איטי. הכדור פוגע בלוח וניתז ממנו. שאגה מהקהל. הארכה. הפסד. דיכאון. ברגעים שאחרי זה מרגיש כאילו כובדו של העולם כולו יושב על כתפיי. הנה הצד האכזרי של העיסוק בספורט. הניחומים מהאנשים מסביב לא ממש עוזרים, למרות הכוונות הטובות. גם לא הסמסים, וההודעות שהשאירו לי בפייסבוק (אתם חייבים לנסות את world traveler IQ). אולי רק כשאני נזכר בפרסומת לנייקי של מייקל ג'ורדן הנקראת "כישלון", http://www.youtube.com/watch?v=45mMioJ5szc.
ברור לי שהפסד או ניצחון במשחק הוא סך כל הפעולות של כל השחקנים והמאמנים, אבל הנה, סך כל הפעולות של כולם יצרו שיוויון ואני קיבלתי את ההזדמנות להכריע. הזדמנות שעושה הבדל בין מלך ל...לא מלך. הזדמנות שאני אוהב. הזדמנות שאף פעם לא ברחתי ממנה. הזדמנות שאעשה שוב בפעם הבאה שהיא תיפול בדרכי.

בינתיים, בעולם האמיתי
אות הפטריוט - טוב לדעת שלפעמים תקלות יוצרות דבר חיובי. אתמול, לפני המשחק, בזמן השמעת ההימנון, ארעה תקלה במכשיר שניגן את "התקווה" והקהל המשיך בספונטניות ואפילו לא התבלבל במילים, בגירסה שהייתה הרבה יותר אותנטית ומרגשת. למרות שאין מקום לניגון ההימנון לפני משחק כדורסל שהוא לא משחק בינלאומי, זה בהחלט היה רגע של נחת.
אות הממציא הדגול – השבוע הלך לעולמו בגיל שמונים ד"ר רוברט קייד, שהיה מומחה למחלות כליה אך נודע יותר בתור האיש שהמציא את משקה הגייטורייד. מאז המציא את המשקה ב1965 כדי לעזור לשחקני הפוטבול של מכללת פלורידה להשלים את החוסר הנוצר בגופם בפחמימות ומלחי נתרן ואשלגן כתוצאה מהזעה מרובה, הפך המשקה שלו למותג ולחלק מהנוף בכל אירוע ספורט אמריקאי. לא ברור למה בארץ זה לא תפס, אבל בכל מקרה, אלפי ספורטאים אמריקאיים (וגם חברת פפסיקו) אומרים תודה ומרימים כוס לחיים.

* דורון קרמר, פאוור פורוורד בן 34 , משחק העונה בעירוני רמת גן.
* הבלוג של קרמר פורסם ב"גלובס" ב=3 בדצמבר 2007.

כל הזכויות שמורות © גליל עולה - אתר הספורט של הצפון
תכנות: SmartWebs  ♦  שיווק דיגיטלי: SOL Digital